בחזרה לעבר – ארכיון הבלוג של סבאוהב מאתר תפוז

באמת שאין לי הסבר רציונאלי לפרץ ההרהור הפילוסופי שבהמשך. אולי זו סתם האישיות האינפנטילית שלי, שהחזירה אותי עשרות שנים אחורנית, לימים הנפלאים של תנועת הנוער.

אתם זוכרים את נומי, ידידתי שאנני מכיר? מה לא?! אפילו רפי כבר לא מכיר אותה. אז בזמן האחרון היא התחילה לצייר.

אתם יודעים מה קורה כאשר אתם מכירים פתאם מישהו, שלא היכרתם, שאתם מכירים עוד קודם לכן? זה נשמע אולי מוזר אבל זה אכן קרה לי. לפני מספר ימים, היכרתי מישהי שאני לא מכיר, שהיכרתי.

ביקשתי לספר על פיסות הזמן מהן מורכב פזל חיי ולא סתם פיסות. הפעם בחרתי להדגיש את רגעי הנחת ושעות העדנה, שאנחנו נוטים לשכוח, בעיקר כשקשה לנו.

תגידו ת'אמת. קרה לכם כבר פעם שמישהו קרא לכם אידיוט, או שחשבתם לעצמכם ברגע של חרבון נפש, איזה אידיוט אני ? אם לא, אז אתם בטח מלאכים עם שש כנפיים.

אכן כן, בלוג יקר וסובלני, קצת קשה להאמין אבל הגעתי ל - 120 רשומות. מה כבר היה לי לכתוב כל כך הרבה.

כמו בחיים כך גם בכתיבה, עליות ומורדות. אחרי העצב יבוא חיוך.

לכל דבר יש הסבר, ככה זה לפחות אצל רעייתי היקרה. לפעמים זה עושה את החיים פשוטים יותר.

חג הפסח הוא חג משפחתי למדי. את זה אני חוזר ואומר גם לקראת סופו המימוני.

מחדל הכבאות בישראל צבע את הכרמל בשחור ואפור. כתמים של חרפה, בהר שהיה ""ירוק כל עונות השנה"".

לכל אחד מאתנו יש את אותם הרגעים, שבהם הכל עוצר מלכת. רגעים שבהם אתה שואל את עצמך את השאלות הכי קשות.

אני קורא את הרשימות והשירים האחרונים שכתבתי ואני שם לב לבושתי, שרובם עוסקים בי וברומו של עולם. האומנם כל העולם ""גשר צר מאוד"" ועולם המשורר ""צר כעולם נמלה""? ומה עם קצת ענווה ומידתיות.

שבת אחר הצהרים. המולת הנכדים כבר שככה ונותרנו רק רעייתי ואני, מדושני עונג כמו אחרי הסנפת יתר של נכודאין.

הכל מתחיל כרגיל בשיחת טלפון תמימה. אבא, מה אתה עושה מחר בבוקר? אני כמובן לא עושה כלום.

גשם בחוץ. הטיפות זועפות עד ברד.

ישנם רגעים בחייו של אדם. כן אני יודע, כבר כתבתי את המשפט הזה אבל הפעם אני מבקש להתעכב על רגע כזה,יחיד ומיוחד.

שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא. אחד מרגעי החסד המזומנים לנו בעולמנו התזיזתי, הוא התכנסותו של כל השיבטיא סביב השולחן הארוך והערוך לסעודת הפסח החגיגית.

מחר יום הזיכרון לחללי צה""ל. יום אחד בשנה שבו אני פוגש אבנים ואנשים שזוכרים כל השנה.