top of page

יום שישי, 17 בדצמבר 2010

חיפוש

אתם זוכרים את נומי, ידידתי שאנני מכיר? מה לא?! אפילו רפי כבר לא מכיר אותה.

אז בזמן האחרון היא התחילה לצייר. לא, לא במילים כמו שעשתה תמיד אלא בצבעים של ממש.

את התמונה האחרונה שציירה לא ראיתי, רק את הכיתוב שלמטה: "חיפוש..."


יש אנשים שמחפשים קרובים ויש אנשים שמחפשים רחוק. יש כאלה שמחפשים את עצמם ואילו אני, דווקא מצאתי - את עצמי כותב את השורות הבאות, שרפי מן הסתם יעיר לי, שלא מתאים לחתום אותן בסבאוהב.


נוגעת לא נוגעת

את מסתתרת מפני

נוגעת לא נוגעת

חושפת טפח לעיניי

רוצה ואז נרגעת


לא אכזב, עיניי כלות

ונשמתי עורגת

אך ציפייה אחרי ככלות

גם לעיתים חורגת


אז בואי ניפגש

נשב על כוס קפה

וגם אם נתרגש

עצמי איני כופה


אפשר תוכלי כך להמשיך

להתחמק ממני

אבל בטרם יום מחשיך

אכריז קבל עם: הנני


גם אם תנומי בבלוגך

תועה או מציירת

אני אדע את כתב ידך

אבל אפשר אחרת


אז בואי ניפגש

נשב על כוס קפה

וגם אם נתרגש

עצמי איני כופה


ובמשחק, יש להודות,

גם קסם במגרעת

שלא לדעת על אודות

לראות ולא לגעת


נמשיך לשלוח מסרים

בלי להכיר אפילו

לא נימצא כלל חסרים

כי זה הכל כאילו


אולי לא ניפגש

אפשר גם בלי קפה

בטוח נתרגש

כי הסיפור יפה.


סבאוהב דודיק

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

אין אלוהים?

כשאתה אומר על מישהו שאין לו אלוהים, אתה מתכוון, בדרך כלל, שהנדון לקח לעצמו מנת יתר של חרות לשונית או חלילה התנהגותית. אלוהים מסמן אצל רוב האנשים את ""הנורמות המקובלות"" – ביטוי אומלל בפני עצמו, נוטף גבהות לב והתנשאות, שיש בו גם עניין של גיאוגרפיה וגיל.

שיר לנומי

הגיג על השראה, זכויות יוצרים ויושרה בלוגית, בעקבות שיר שנכתב בהשראת פוסט של הבלוגרית נומי99. על רגעים קטנים בטבע שמציתים רגשות גדולים, ועל הקסם שבשקיעה זוגית בשפת הים.

זמן לכל עת

הכל כבר אמרו עליו. האנישו אותו בכל תכונה אפשרית.

bottom of page