הגעתי ל-120 אז מה עכשיו?

אכן כן, בלוג יקר וסובלני, קצת קשה להאמין אבל הגעתי ל - 120 רשומות. מה כבר היה לי לכתוב כל כך הרבה. על נכדים, ילדים, משפחה, אהבה ועל מה שביניהם - סבתא חנה כמובן. והאמת, הכל חוזר על עצמו עם שינויים קלים פה ושם ואלה החיים שאני כל כך אוהב והחלומות, רק שלא יגמר לעולם. טוב בסדר אין דבר כזה אז צריך להתפשר -  עד  240 .

וחוזר הלילה

אֲנִי עָיֵף, כָּל כָּךְ תָּשׁוּשׁ,

פּוֹשֵׁט אֶת הַמִּקְטֹרֶן

עֵינַי טְרוּטוֹת מֵרֹב שִׁמּוּשׁ

כְּבָר בַּחֲצִי הַתֹּרֶן

אֶת הָאוֹרוֹת יֵשׁ לְכַבּוֹת

עִצְמוּ אֶת הַתְּרִיסִים

כִּי קְצָת מִתַּחַת לַגַּבּוֹת

כְּבָר מוּגָפִים רִיסִים

לַיְלָה טוֹב עוֹלָם

כְּבָר תַּמּוּ מַחְשָׁבוֹת

 לַיְלָה טוֹב כֻּלָּם

הַזְּמַן לַחֲלוֹמוֹת

"הָיָה קָשֶׁה אֲבָל נִפְלָא"

אָמְרָה  חַמָּה לַלַּיְלָה

שָׁקְעָה בַּיָּם, כִּמְעַט נָפְלָה

וְנֶעֶלְמָה, כִּי דַּי לָהּ

עָלָה יָרֵחַ בִּמְקוֹמָהּ

כָּבַשׁ אֶת הַשָּׁמַיִם

הוּא הִשְׁתַּדֵּל - הוּא לֹא חַמָּה

הֵאִיר קְצָת, בֵּינְתַיִם

לַיְלָה טוֹב עוֹלָם

כְּבָר נָמוּ מַחְשָׁבוֹת

לַיְלָה טוֹב כֻּלָּם

הַזְּמַן לַחֲלוֹמוֹת

אֲנִי יָשֵׁן , אֹסֵף כּוֹחוֹת

לִיקִיצָה  שֶׁל בֹּקֶר

מָחָר עוֹד יוֹם שֶׁל הַבְטָחוֹת

שֶׁיַּעֲלוּ בְּיֹקֶר

אַךְ עוֹד לִפְנֵי - חוֹלֵם חֲלוֹם

שֶׁלֹּא אֶזְכֹּר אֲפִלּוּ

עַל אַהֲבָה אוֹ סְתָם שָׁלוֹם

אֲבָל הַכֹּל כְּאִלּוּ

לַיְלָה טוֹב עוֹלָם

כְּבָר תַּמּוּ מַחְשָׁבוֹת

לַיְלָה טוֹב כֻּלָּם

הַזְּמַן לַחֲלוֹמוֹת

בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ , אֵין סָפֵק,

בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת

שֶׁלֹּא הַכֹּל תָּמִיד דּוֹפֵק

וְיֶשְׁנָם גַּם חֲלוֹמוֹת

שֶׁהֵם לַנֶּפֶשׁ  קְצָת מָזוֹר

בַּיּוֹם  וְגַם בַּלַּיְלָה

וְהַחַמָּה? תָּמִיד תַּחְזֹר

אוּלַי כִּי זֶה כְּדַאי לָהּ

לַיְלָה טוֹב עוֹלָם

כְּבָר נָמוּ מַחְשָׁבוֹת

לַיְלָה טוֹב כֻּלָּם

נִשְׁאַר רַק לְקַוּוֹת.

סבאוהב דודיק

"