יום חמישי, 9 בדצמבר 2010
אני והשיר
באמת שאין לי הסבר רציונאלי לפרץ ההרהור הפילוסופי שבהמשך.
אולי זו סתם האישיות האינפנטילית שלי, שהחזירה אותי עשרות שנים אחורנית, לימים הנפלאים של תנועת הנוער. ללהט הנאיבי שליווה אותנו בוויכוחים האין סופיים על צדק חברתי ושוויון.
אולי סתם ככה אקדיש אותו לפרץ.
אני והשיר
אֶבְיוֹן נִלְחַם
עַל צֶדֶק וֶאֱמֶת
מִזְגּוֹ עוֹד חַם
אֲבָל תּוֹכוֹ כְּבָר מֵת
עֵינָיו חוֹלְמוֹת
בְּטַעַם שֶׁל רָעֵב
כְּמוֹ מַשְׁלִימוֹת
אַךְ בְּלִבּוֹ כְּאֵב
כִּי מַר הוּא גּוֹרָלוֹ
וְתַבְשִׁילוֹ תָּפֵל
אוּלַי לֹא בִּגְלָלוֹ
דַּל עוֹלָמוֹ - אָפֵל
עָשִׁיר נִלְחָם
לִשְׁמֹר עַל מָמוֹנוֹ
אֵיזֶה חָכָם
מַסְתִּיר אֶת עֲווֹנוֹ
לִצְבֹּר חַיָּב
עוֹד חֹמֶר וְדָמִים
נוֹחִים חַיָּיו
וְגַם אִם מְדֻמִּים
שָׁפַר לוֹ גּוֹרָלוֹ
אַךְ תַּבְשִׁילוֹ אָפֵל
אוּלַי לֹא בִּגְלָלוֹ
אַךְ עוֹלָמוֹ טָפֵל
אֶחָד חָסֵר
שְׁיָרִים שֶׁל הַשֵּׁנִי
גַּם מִתְיַסֵּר
""חֲבָל שֶׁלֹּא אֲנִי"".
אֶבְיוֹן, עֲשִׁיר,
חַיִּים אֶת מֶחְדָּלָם
אוֹתוֹ הַשִּׁיר
דַּרְכּוֹ שֶׁל הָעוֹלָם
כָּזֶה הוּא גּוֹרָלָם
בֵּין שֵׁפֶל לְשָפֶל
אוּלַי לֹא בִּגְלָלָם
שִׁיר עוֹלָמָם טָפֵל.
סבאוהב דודיק
תגיות



