טיפות של עצבות

גשם בחוץ. הטיפות זועפות עד ברד. משפחה חסרה בתוך אוהל מחאה ואני מתכרבל בתוך עצמי.

וגם אצלי סערה. קרבות קשים בין הראש והלב ואני קרוע ביניהם. אני מחליט ללכת בעקבות הלב, איך אפשר שלא, ובמילותיי הדלות, פולש אל תוך כאבה הקשה מנשוא של משפחת שליט.

זה אולי לא מה שאני חושב, אבל זה בהחלט מה שאני מרגיש.

טיפות של עצבות

זֶה קוֹרֶה לִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר

מַחְשָׁבוֹת עַל עִקָּר וְטָפֵל

כְּבָר רָצִיתִי מִזְּמַן לְוַתֵּר

אַךְ הִרְגַּשְׁתִּי שָׁפוּף וְשָׁפֵל

זֶה עוֹמֵד לִי עַל קְצֵה הַלָּשׁוֹן

מִתְרוֹצֵץ לִי בָּרֹאשׁ לֹא מַרְפֶּה

זֶה מַטְרִיד לֹא נוֹתֵן לִי לִישֹׁן

עוֹד שְׁנִיָּה זֶה יוֹצֵא מֵהַפֶּה

הָעַיִן דּוֹלֶפֶת

טִפּוֹת שֶׁל עַצְבוּת

הַנֶּפֶשׁ חוֹרֶפֶת

כִּי יֵשׁ הִתְחַיְּבוּת

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

כֵּיצַד אֲחַלֵּץ

אֲנִי מִשְׁתַּגֵּעַ

לִבִּי מִתְפַּלֵּץ

וְיֵשׁ יֶלֶד אֶחָד בַּסִּפּוּר

לֹא שֶׁלִּי, שֶׁל הוֹרִים אֲחֵרִים

שֶׁאֶצְלָם זֶה אָבְדָן וְכִפּוּר

כִּי הַשְּׁאָר לֹא עוֹשִׂים - מְדַבְּרִים.

דּוֹחֲקִים בַּתִּקְוָה שֶׁתִּסְעַד

מְנַסִּים בְּקוֹלָם הָרוֹעֵד

לְהַצִּיל מֵאָבְדָן אֶת גִּלְעָד

כְּדֵי שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ לְגַלְעֵד

הָעַיִן דּוֹלֶפֶת

טִפּוֹת שֶׁל עַצְבוּת

הַנֶּפֶשׁ חוֹרֶפֶת

כִּי יֵשׁ הִתְחַיְּבוּת

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

כֵּיצַד לְחַלֵּץ

אֲנִי מִשְׁתַּגֵּעַ

לִבִּי מִתְפַּלֵּץ

דַּי, נִמְאַס וַאֲנִי לֹא אֲרְפֶּה

זֹאת הַפַּעַם כֻּלָּם שַׁלִּיטִים

וְאֶזְעַק כָּאן חָמָס בְּכָל פֶּה

עוֹד בְּטֶרֶם נַשְׁפִּיל מַבָּטִים

הַמְּחִיר הוּא חָשׁוּב - בְּוַדַּאי

אַךְ עַכְשָׁו זֶה הַזְּמַן לְהַקְשִׁיב

וְגַם אֵין פֹּה צוֹדֵק אוֹ כְּדַאי

אֶת גִּלְעָד חַיָּבִים לְהָשִׁיב

הָעַיִן דּוֹלֶפֶת

טִפּוֹת שֶׁל עַצְבוּת

הַנֶּפֶשׁ חוֹרֶפֶת

מֵרֹב עֲלִיבוּת

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

חֻלְשָׁה אֱנוֹשִׁית

מַרְגִּישׁ כְּגִדֵּעַ

מִכְּדֵי לְהוֹשִׁיט.

סבאוהב דודיק

"