הכאב

לכל דבר יש הסבר, ככה זה לפחות אצל רעייתי היקרה. לפעמים זה עושה את החיים פשוטים יותר. אולי אפילו מקל עליינו לקבל את הדברים שקורים לנו או בסביבתנו. יש כאלה שלוקחים את עניין ההסבר למקומות שונים ומשונים. כמו למשל אמונה בכוח עליון, מיסטיקה, כתות הזויות ואפילו אמונות טפלות. הדרוויניסטים שולחים אותנו אל כוחות הטבע כמו הפיזיקה, הכימיה או סתם אבולוציה.

אז יופי, הסברים יש, הספקות וסימני השאלה נעלמו, אבל המהות נשארת. ממש  כמו במקרה של הכאב, על סוגיו ועוצמותיו השונים והמשונים. הכאב הוא הדבר הכי פרטי שאני מכיר. כשהוא נמצא אצלך, רק אתה מרגיש בו, צובע אותו ובדרך כלל מתלונן עליו. גם אם אתה מאמין בכאב קולקטיבי, הוא לא יותר מאוסף של הכאבים הפרטיים והאישיים של כל אחד מחברי הקולקטיב.

ההסברים, יכולי אולי להקהות את הכאב אבל לא להעלימו כליל. הוא נשאר תמיד שלנו ואיתנו, ואם אנחנו לא סתם מזוכיסטים, אז הוא גם מרגיז, מעצבן, מוגזם, מייאש, ושילך כבר לעזאזל.

כאב

לַכְּאֵב בִּכְלָל אֵין צֶבַע

הוּא נִמְצָא אֲבָל שָׁקוּף

הוּא כְּמוֹ פֶּלֶא שֶׁל הַטֶּבַע

טוֹב לַהֲגָנַת הַגּוּף

רֹב הַזְּמַן הוּא לֹא מַפְרִיעַ

אֵין לוֹ קוֹל וְאֵין לוֹ שֵׁם

רַק עַל תַּקָּלָה מַתְרִיעַ

אַךְ אַף פַּעַם לֹא אָשֵׁם

לִפְעָמִים גַּם מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ

כְּשֶׁרוֹצִים קְצָת תְּשׂוּמַת לֵב

אַךְ לָרֹב רַק בּוֹעֲטִים בּוֹ

בְּטָעוּת - הוּא לֹא אוֹיֵב

אָז נָכוֹן, הוּא לֹא סִימְפָּטִי

וְגַם נוּדְנִיק מְדֻפְּלָם

אַךְ רִשְׁעוּת בּוֹ לֹא מָצָאתִי

וּבַסּוֹף הוּא נֶעֱלַם.

וְגַם יֵשׁ כְּאֵב שָׁכִיחַ

שֶׁהוּא לֹא מַמָּשׁ כּוֹאֵב

אֶת הָעֶצֶב הוּא מַנְצִיחַ

כָּל כֻּלּוֹ עָמֹק בַּלֵּב

יֵשׁ סִבּוֹת לוֹ סִיבּוֹתַיִם

לֹא נוּכַל כֻּלָּן לִמְנוֹת

אַךְ מֵעִיק הוּא שִׁבְעָתַיִם

בְּגִין אֵלֶּה תּוֹאֲנוֹת

צַעַר רַב, תִּסְכּוּל, אִי צֶדֶק

שֹׁד וָשֶבֶר , אַכְזָבָה

מִשְּׁלֵמוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֶדֶק

אוֹ מִכֶּשֶׁל אַהֲבָה

כְּבָר אָמַרְנוּ אֵין לוֹ צֶבַע

אֲבָל אֹפִי יֵשׁ גַּם יֵשׁ

הוּא נִמְצָא אֶצְלֵנוּ קֶבַע

אֶת חַיֵּינוּ מְאַיֵּשׁ.

סבאוהב דודיק