בחזרה לעבר – ארכיון הבלוג של סבאוהב מאתר תפוז

שביל האהבה הַשִּׁירִים הָלְכוּ סְחוֹר וְלֹא מָצְאוּ דַּרְכָּם אֲבָל זוֹ עֵת לִבְחֹר הַלֵּב נוֹפֵל וְקָם אֱמֶת יֵשׁ לְהַגִּיד הִיא לֹא מִלָּה גַּסָּה גַּם אִם זֶה קְצָת מַפְחִיד

זֶה מַתְחִיל מַחְשָׁבוֹת וְנִמְשַׁךְ לַכְּאֵב זֶה הוֹפֵךְ אַכְזָבוֹת לְתוּגָה עַל הַלֵּב זֶה יוֹצֵא מִשְּׁלִיטָה בְּמִנְהֶרֶת הַזְּמַן מְעוֹרֵר חֲרָטָה שֶׁשּׁוֹאֶלֶת

יֶשְׁנָהּ נֶכְדָּה קְסוּמָה אַחַת עִם שֶׁפַע מַעֲלוֹת אִם רַק תָּעִיפוּ בָּהּ מַבָּט תּוּכְלוּ מִיָּד לִרְאוֹת יָפָה וּמְיֻחֶדֶת שֶׁכָּל הַזְּמַן רוֹקֶדֶת חוֹלֶמֶת לִהְיוֹת בַּלַּהֲקָה

שְׂדֵרָה שֶׁל נַחַת וְחֶדְוָה אֲנִי מַקְשִׁיב לָרוּחַ סַפְסָל אֶחָד שֶׁל אַהֲבָה מַזְמִין אוֹתִי לָנוּחַ לְהִתְעַנֵּג עַל הָעֵצִים כֻּלָּם יְפֵי צַמֶּרֶת שׁוֹפְעֵי עַלְוָה וְצִיּוּצִים כְּאִלּוּ אֵין אַחֶרֶת

בְּתוֹךְ עַצְמִי שׁוֹכֶנֶת בְּדָלֶת אַמּוֹתַי וְאֶת עַצְמִי בּוֹחֶנֶת שׁוֹאֶלֶת עַד מָתַי אָשִׁיב פָּנַי כְּאִלּוּ אֵין טַעַם לְנַסּוֹת לְהִשְׁתַּחְרֵר, אֲפִלּוּ יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת מִסְתַּכֶּלֶת רָחוֹק וְתוֹהָה..

בְּקֶרֶן רְחוֹב בִּקְצֵה מִדְרָכָה עוֹמֵד לוֹ הַצֵּל וְדוֹמֵעַ הוּא לֹא נֶעֱלַב וְגַם לֹא בָּכָה עַל מָה הַדְּמָעוֹת, מִי יוֹדֵעַ אוּלַי כִּי הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה כְּבָר בַּיָּם אוּלַי כִּי הָאִישׁ שֶׁאִתּוֹ נֶעֱלַם פִּתְאוֹם הוּא מַחְוִיר מְבֻלְבָּל וְנָבוֹךְ..

קַמְתִּי בַּבֹּקֶר כֻּלִּי מְחַיֵּךְ קוֹרֵן וְשִׂמְחָה בָּעֵינַיִם יָצָאתִי הַחוּצָה לִרְאוֹת מִי וְאֵיךְ עִם נִגּוּן שֶׁמָּשׁוּךְ עַל שְׂפָתַיִם הַשֶּׁמֶשׁ קוֹרֶצֶת מִלְּמַעְלָה כְּלַבְלַב מְקַשְׁקֵשׁ בַּזָּנָב..

אֲנָשִׁים בּוֹחֲרִים בַּמַּסְלוּל הַמָּהִיר לְעִתִּים נִדְרָשִׁים לְשַׁלֵּם אַתְּ בָּחַרְתְּ כַּמּוּבָן בַּמַּסְלוּל הַזָּהִיר טוֹעֲמִים - אַךְ נִשְׁאַר הַשָּׁלֵם אַתְּ הַצָּב שֶׁנִּצֵּחַ אֶת כָּל הַשְּׁפַנִּים אָז, הָיִיתִי אוֹרֵחַ מִתְקַשֶּׁה לְהַפְנִים ..

את הסיפור שלפני השיר העליתי בפייסבוק. ממילא איש לא יאמין לי שזה יכול לקרות בארץ הקודש אז נשארתי עם השיר ועם.

הָיִיתִי פַּעַם אִישׁ צָעִיר אֲבָל אֵינֶנִּי עוֹד רְאוּ יָדַי הַיְּצִיבוֹת הִתְחִילוּ כְּבָר לִרְעֹד אָמְרוּ לִי, סַבָּא לֹא אֲסוֹן זִקְנָה זֹאת לֹא בּוּשָׁה

אֶתְמוֹל שַׁרְתִּי לָךְ שִׁיר וְהָיִית אֶל עַצְמֵךְ מְכֻנֶּסֶת שִׁיר אוֹהֵב לֹא יָשִׁיר מֵרָחוֹק אַתְּ נִרְאֵית לִי כּוֹעֶסֶת וְהָיִית לִי חִידָה לֹא בִּקַּשְׁתִּי תּוֹדָה רַק לָצוּד הַמַּבָּט

תַּעַצְרִי אֶת הָעוֹלָם כִּי בָּא לִי לַעֲלוֹת אָכֵן נָכוֹן הוּא לֹא מֻשְׁלָם אַךְ יֵשׁ בּוֹ מַעֲלוֹת אֲוִיר חָפְשִׁי, עֲדַיִן וְיָם לְכָל עָצֵל וְשֶׁמֶשׁ עִם קַרְנַיִם כָּל יוֹם וְגַם בַּצֵּל ..

כַּמָּה קָשֶׁה לְבַד לַחְשֹׁב עִם עַצְמְךָ וְאֵין מַקְשִׁיב לִתְהוֹת אוּלַי, לְלֹא מָשׁוֹב וְאֵין בּוֹלֵם וְלֹא מֵשִׁיב אַתָּה שׁוֹאֵל וְגַם עוֹנֶה מֵטִיל סָפֵק אוֹ שֶׁמַּצְדִּיק מַרְגִּישׁ אָשֵׁם אוֹ מְעֻנֶּה..

אִם תִּרְצִי שֶׁאֵלֵךְ לִבְלִי שׁוּב אִם תַּגִּידִי שֶׁלָּךְ זֶה חָשׁוּב אֶסְתַּלֵּק בְּלִי הִסּוּס בְּלִי חֲבָל אֶאֱסֹף אֶת עַצְמִי בְּלִי אֲבָל וְאֵלֵךְ לִי עַד קְצֵה הָעוֹלָם אוֹ אוּלַי אֶתְחַבֵּא כָּכָה סְתָם בְּתוֹךְ יַעַר..

הִתְנַחַלְתְּ עָמֹק בְּלִבִּי זֶה הָיָה לֹא צָפוּי בַּעֲלִיל גַּם כָּבַשְׁתְּ כָּל חֶלְקָה בְּקִרְבִּי לֹא יָדַעְתִּי לְאָן זֶה מוֹבִיל אַךְ הַדֶּרֶךְ הָיְתָה נֶהֱדֶרֶת לֹא הָיִיתִי חוֹלֵם זֹאת אַחֶרֶת

אֶת כָּל הֲגִיגַי רָשַׁמְתִּי בְּלִי דַּעַת בְּמִי וּמָתַי יִזְכּוּ הֵם לָגַעַת דַּפִּים שֶׁל תִּקְוָה בְּבַקְבּוּק נֶאֱטַם מִלּוֹת אַהֲבָה שֶׁשָּׁלַחְתִּי בַּיָּם מִסִּפּוּן הַסְּפִינָה שֶׁל חַיַּי ..

בִּקַּשְׁתְּ שֶׁאֶכְתֹּב לָךְ שִׁיר עַל הַדְּבָרִים שֶׁרָמְזוּ הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁיִּהְיֶה אֲמִתִּי וְיָשִׁיר וּמַהֵר, כִּי קָשֶׁה לְחַכּוֹת וּלְנַסּוֹת לְהָבִין אֶת תּוּגַת הַמַּבָּט..

הַמִּלִּים הֵן לֹא מִתְעַיְּפוֹת לְעוֹלָם הֵן רַק מִתְחַלְּפוֹת מַחְשָׁבוֹת אֵינָן מְרַצּוֹת אֶת כֻּלָּם לָרֹב הֵן חוֹלְפוֹת אַתְּ כּוֹתֶבֶת עָלַי וּבוֹכָה עַל עַצְמֵךְ וַאֲנִי רַק מַקְשִׁיב מִתְוַדֵּעַ שְׁאֵלוֹת עַד מָתַי תְּהִיּוֹת...