top of page

יום ראשון, 18 בדצמבר 2016

ככה זה כשמתרגלים לטוב - קשה להפנים

שדרת הנכדים

שְׂדֵרָה שֶׁל נַחַת וְחֶדְוָה

אֲנִי מַקְשִׁיב לָרוּחַ

סַפְסָל אֶחָד שֶׁל אַהֲבָה

מַזְמִין אוֹתִי לָנוּחַ


לְהִתְעַנֵּג עַל הָעֵצִים

כֻּלָּם יְפֵי צַמֶּרֶת

שׁוֹפְעֵי עַלְוָה וְצִיּוּצִים

כְּאִלּוּ אֵין אַחֶרֶת


שְׂדֵרָה כָּזֹאת אַתֶּם יוֹדְעִים

שְׂדֵרַת הַנְּכָדִים

אֲנִי בּוֹחֵן, לֹא בִּקְפִידָה

רְאוּ אֵיזֶה נוֹפִים


שׁוּרַת עֵצִים לֹא אֲחִידָה

וְהֵם כָּל כָּךְ יָפִים

אֲנִי יוֹשֵׁב כָּךְ בְּצִלָּם

שָׂמַח וְשָׁלֵו


מַפָּח יוֹמִי חִישׁ נֶעֱלָם

וְטוֹב לִי עַל הַלֵּב

שְׂדֵרָה קְסוּמָה אַתֶּם יוֹדְעִים

שְׂדֵרַת הַנְּכָדִים


אֶחָד אֶחָד הֵם נְטוּעִים

הֵיטֵב וְאַחֲרוֹן

בִּקְצֵה שׁוֹשֶׁלֶת צַח פָּנִים

נִצָּב נֶכְדִּי אַלּוֹן


תָּמִיד שָׂמֵחַ וּמְחַיֵּךְ

עֵינָיו סַקְרָנִיּוֹת

כְּמוֹ רוֹמֵז כֵּיצַד וְאֵיךְ

תִּינוֹק צָרִיךְ לִחְיוֹת


זוֹחֵל, יוֹשֵׁב וְגַם עוֹמֵד

צוֹחֵק תָּמִיד בְּקוֹל

וְרַק מָזוֹן הוּא לֹא חוֹמֵד

לִינֹק וְזֶה הַכֹּל


הוּא לֹא מֵבִין גַּם לֹא זָקוּק

עַל מָה הַמְּהוּמָה

וּמִי צָרִיךְ בִּכְלָל בַּקְבּוּק

רַק אֹכֶל עִם פִּטְּמָה


שְׂדֵרַת חַיַּי אַתֶּם יוֹדְעִים

שׁוּרָה שֶׁל מְגָדִים

וּבָהּ עֵצִים כֹּה נִפְלָאִים

שְׂדֵרַת הַנְּכָדִים.


סבאוהב דודיק


תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

נ.ב. ילדתי

אחרי ששלחתי את המכתב לביתי, חשתי טעם של החמצה, אולי חוסר שלמות. הקדשתי הרבה לעובדה, שלקח לי הרבה זמן עד שכתבתי אותו, אבל לא מספיק על מה אני חושב ומרגיש על עשייתה.

השני בדרך

כוחותינו שבו בשלום לבסיסם ויש סימנים שהבסיס מתרחב. אנחנו כמובן מוחאים כפים ושמחים על הבשורה.

השמח בחלקו

כדרכם של כול הסבאים בעולם, כך גם אני, משוכנע שאין כמוני מנוסה וחכם- חוץ מסבתא כמובן. השאלה היא, איך דואגים שגם האחרים ידעו את זה.

bottom of page