top of page

יום ראשון, 20 בנובמבר 2016

האם גם אצלכם הגיל זה

עניין של הרגשה

הָיִיתִי פַּעַם אִישׁ צָעִיר

אֲבָל אֵינֶנִּי עוֹד

רְאוּ יָדַי הַיְּצִיבוֹת

הִתְחִילוּ כְּבָר לִרְעֹד


אָמְרוּ לִי, סַבָּא לֹא אֲסוֹן

זִקְנָה זֹאת לֹא בּוּשָׁה

חָשׁוּב יוֹתֵר וְגַם נָכוֹן

זֹאת אֵיךְ הַהַרְגָּשָׁה


הָיָה זֶה רֶגַע דֵּי מֵבִיךְ

נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר

שֶׁלְּהַרְגִּישׁ אוּלַי צָרִיךְ

רַק מִי שֶׁלֹּא צָעִיר


כִּי זֶה שֶׁסָּךְ מִנְיָן שְׁנוֹתָיו

בֵּין שֶׁמֶץ לְזָעִיר

אֵינוֹ זָקוּק לַהַרְגָּשָׁה

הוּא בֶּאֱמֶת צָעִיר


וּמִי שֶׁכָּכָה הוּא מַרְגִּישׁ

אֲנִי אוֹמֵר לוֹ, כֵּן

אַתָּה יָכוֹל גַּם לְהַכְחִישׁ

אֲבָל אַתָּה זָקֵן.


נ.ב. לְמִי שֶׁלֹּא הִפְנִים אֲבָל עוֹד מְעֻנְיָן

אֲנִי וְזֹאת לַמְרוֹת הַגִּיל, מַרְגִּישׁ סְתָם מְצֻיָּן.


דודיק


תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

ישנם רגעים

לכל אחד מאתנו יש את אותם הרגעים, שבהם הכל עוצר מלכת. רגעים שבהם אתה שואל את עצמך את השאלות הכי קשות.

הייתי פעם ילד

עוד דרך להנחיל את המורשת הסבאית המפוארת, היא לנסות ולהסביר שגם אני, הסבא הזקן והטרחני, הייתי פעם ילד שעבר מסלול חיים מפרך, ממש כמו שהם עוברים עכשיו וכדאי אולי שילמדו משהו גם ממני. לא, זה בהחלט לא פרץ אופטימיות בלתי נשלט וגם לא נסיון לקיצורי דרך.

מסוכסך עם עצמי

מטוטלת חיינו נעה מצד לצד בין שדות האושר הניצחי לבין מחוזות הצער והבכי. כל אחד והקצב שלו.

bottom of page