המציאות לפעמים לא פשוטה ומזמנת לנו מצבים

לחשוב לבד

כַּמָּה קָשֶׁה לְבַד לַחְשֹׁב

עִם עַצְמְךָ וְאֵין מַקְשִׁיב

לִתְהוֹת אוּלַי, לְלֹא מָשׁוֹב

וְאֵין בּוֹלֵם וְלֹא מֵשִׁיב

אַתָּה שׁוֹאֵל וְגַם עוֹנֶה

מֵטִיל סָפֵק אוֹ שֶׁמַּצְדִּיק

מַרְגִּישׁ אָשֵׁם אוֹ מְעֻנֶּה

חֲסַר תַּכְלִית, הַכֹּל לָרִיק

הַמַּחְשָׁבוֹת רוֹדְפוֹת כָּל עֵת

בְּכָל פִּנָּה לְכָל מָקוֹם

וְאִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט

לְהִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ חֲלוֹם

תָּמִיד אִתְּךָ גַּם בַּלֵּילוֹת

לֹא מְוַתְּרוֹת לֹא מִתְעַיְּפוֹת

הֵן מַטְרִידוֹת, מַעֲלִילוֹת

וְלֹא פּוֹסְקוֹת רַק מִתְחַלְּפוֹת

אָז מִי יוֹשִׁיט לִי יָד

אוֹ שְׁתַּיִם לְחִבּוּק

כְּדֵי לְגָרֵשׁ עַכְשָׁו מִיָּד

אֶת פֶּגַע הַדִּבּוּק

כֵּן גַּם אֲנִי שָׁעוֹת שׂוֹחָה

בְּיָם סוֹעֵר שֶׁל הֲגִיגִים

עַד תַּשׁ כּוֹחִי, אֲנִי בּוֹכָה

רוֹצָה לִצְלֹל כְּמוֹ הַדָּגִים

לְהֵעָלֵם, לְהִתְנַתֵּק

וְלֹא לַחְשֹׁב עַל אַף אֶחָד

מִתּוֹךְ עַצְמִי לְהִתְרַחֵק

לְהִתְבּוֹנֵן בִּי מֵהַצַּד

שִׁגְרַת הַיּוֹם עַל צַוָּארִי

אוּלַי כְּעֹגֶן לַשְּׁפִיּוּת

בּוֹדֶקֶת אִם הַכֹּל מִקְרִי

הָרֹאשׁ מֵצִיק, אֶפְשָׁר טָעוּת?

אֲבָל הָרֶגֶשׁ לֹא מְרַפֶּה

גַּם יֵשׁ גִּלּוּי שֶׁל רִגּוּשִׁים

לֹא מְחַפֶּשֶׂת לוֹ מַרְפֵּא

וְלֹא אֶת מִי לְהַאֲשִׁים

רַק מִי יוֹשִׁיט לִי יָד

אֶפְשָׁר גַּם נְשִׁיקָה

כְּדֵי לֹא לִהְיוֹת עַכְשָׁו לְבַד

לֹא לְהַרְגִּישׁ זְקוּקָה

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ יָד בְּיָד וְגַם לְחוּד

וּמְנַסִּים שֶׁלֹּא לָלֶכֶת לְאִבּוּד

עִם שֶׁפַע הֲגִיגִים וּמַחְשָׁבוֹת

מַסָּע שֶׁל חִפּוּשִׂים אַחַר תְּשׁוּבוֹת

הַמְּצִיאוּת עוֹדָה נוֹשֶׁפֶת מֵאָחוֹר

וּמַזְכִּירָה שֶׁלֹּא תָּמִיד נִתָּן לִבְחֹר

אֲבָל לַמְרוֹת שֶׁהֶעָתִיד אֵינוֹ שָׁקוּף

עִם מַחְשָׁבוֹת וַהֲגִיגִים אֶפְשָׁר לָעוּף

הוֹשַׁטְנוּ אֶת הַיָּד

בְּמִשְׁאָלָת חִבּוּק

עַכְשָׁו כְּבָר לֹא נָחוּשׁ לְבַד

נָעוּף כְּמוֹ זִקּוּק.

דודיק