top of page

שבת, 28 בינואר 2017

לכל אחד יש צל.

צל אדם

בְּקֶרֶן רְחוֹב בִּקְצֵה מִדְרָכָה

עוֹמֵד לוֹ הַצֵּל וְדוֹמֵעַ

הוּא לֹא נֶעֱלַב וְגַם לֹא בָּכָה

עַל מָה הַדְּמָעוֹת, מִי יוֹדֵעַ


אוּלַי כִּי הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה כְּבָר בַּיָּם

אוּלַי כִּי הָאִישׁ שֶׁאִתּוֹ נֶעֱלַם

פִּתְאוֹם הוּא מַחְוִיר מְבֻלְבָּל וְנָבוֹךְ

מָה עַכְשָׁו, מָה עוֹשִׂים - אוּף אֵיזֶה בְּרוֹךְ


מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁאַר כָּךְ סְתָם לְבַדּוֹ

מָה הַפֶּלֶא שֶׁכֹּל כָּךְ נִבְהַל

שֶׁמָּא יִמְחַל בְּמִקְצָת עַל כְּבוֹדוֹ

וּלְאָן זֶה יִפְנֶה הוּא יִשְׁאַל


אֶת פָּנַס הָרְחוֹב אֵינֶנּוּ יָכוֹל

הָעֲצִיץ בַּפִּנָּה יְמַלֵּא פִּיו בְּחוֹל

הָרַמְזוֹר מְדַבֵּר רַק בִּשְׂפַת סִימָנִים

הַשִּׁכּוֹר בַּסַּפְסָל כְּבָר עַל הַפָּנִים


וְרַק הַקַּבְּצָן

שֶׁתָּמִיד מִתְנַצֵּל

לְהוֹשִׁיט יָד מוּכָן

הוּא מֵבִין אֶת הַצֵּל


הַשְּׁלָטִים בְּאַנְגְּלִית מוֹכְרִים אַשְׁלָיוֹת

וְגַם שְׁנִיצֶל בְּטַעַם שֶׁל חו"ל

יַצְאָנִית מְחַפֶּשֶׂת עִם מִי לִהְיוֹת

לָאֶתְנָן שֶׁל כְּבוֹדָהּ הַמָּחוּל


בְּחִיּוּךְ שֶׁמַּזְמִין הִיא קוֹרֶצֶת לַצֵּל

וְהוּא לֹא יוֹדֵעַ כֵּיצַד יִנָּצֵל

אִם חֲלִילָהּ תִּגַּשׁ וְתַחְלִיט בּוֹ לִבְחֹר

הוּא יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּחָצֵר מֵאָחוֹר


וְרַק הַקַּבְּצָן

שֶׁתָּמִיד מִתְנַצֵּל

לְהוֹשִׁיט יָד מוּכָן

הוּא מֵבִין אֶת הַצֵּל


מֵרָחוֹק אוֹרְלוֹגִין מִתְחַנֵּף לַחֲצוֹת

וְהַצֵּל כְּבָר עָיֵף וְיָגֵעַ

לְבַדּוֹ לֹא יוּכַל אֶת הַכְּבִישׁ לַחֲצוֹת

וּזְמַנּוֹ מִתְקָרֵב, הוּא יוֹדֵעַ


כִּי אַחֲרֵי שֶׁיִּכְבּוּ הָאוֹרוֹת בַּשְּׁלָטִים

וּמֵהַבָּרִים יֵצְאוּ אַחֲרוֹנֵי הַשּׁוֹתִים

יֵעָלֵם לְאִטּוֹ לְאֵי שָׁם וְיָפוּג

כְּמוֹ צֵל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ בֶּן זוּג


וְרַק הַקַּבְּצָן

שֶׁתָּמִיד מִתְנַצֵּל

לְהוֹשִׁיט יָד מוּכָן

הוּא מֵבִין אֶת הַצֵּל


כִּי הוּא כְּבָר מִזְּמַן הַצֵּל שֶׁל עַצְמוֹ.

דודיק

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

פיסות הזמן

ביקשתי לספר על פיסות הזמן מהן מורכב פזל חיי ולא סתם פיסות. הפעם בחרתי להדגיש את רגעי הנחת ושעות העדנה, שאנחנו נוטים לשכוח, בעיקר כשקשה לנו.

נומי לשבת

בין נכדים לשגרה אני פוגש ידידים שמפרים. לפעמים אני לוקח את מה שנותנים, למחוזות רחוקים ומשונים.

עוד קצת אביב וזהו

האביב הולך ונמוג תוך שהוא מתמזג עם הקיץ עד לכדי אובדן זהות מוחלט. נדמה לפעמים שהוא עדיין איתנו, רק כדי לעזור לחזאים להסביר את השינויים הקיצוניים במזג האויר.

bottom of page