בחזרה לעבר – ארכיון הבלוג של סבאוהב מאתר תפוז

הַשָּׁנָה שֶׁחָלְפָה לֹא תָּשׁוּב לְעוֹלָם הִיא אוּלַי הִתְעַיְּפָה אוֹ נִמְאַס לָהּ כָּךְ סְתָם לֹא חָשׁוּב אִם הָיְתָה הִיא טוֹבָה אוֹ רָעָה אֵין סָפֵק, אֵין כְּמוֹתָהּ וְעַכְשָׁו לַבָּאָה הִיא כָּל כָּךְ צְעִירָה..

בֵּין דֻּבִּי שַׁן עַל סֶפֶן וְסוֹמוֹ סָאַן – אֲנִי יֵשׁ כְּלִי לְצֶמֶר גֶּפֶן פָּעוּר וּשְׁמַנְמַנִי עוֹמְדִים שָׁנִים בְּנַחַת בְּלִי נוֹעַ וּבְלִי נִיד בְּאֶמְצַע הַמִּקְלַחַת כְּאִלּוּ מִתָּמִיד..

אֲנִי לֹא מְשׁוֹרֵר אֲנִי סְתָם צַיָּר צַיָּר שֶׁל הַנֶּפֶשׁ מְשַׁרְבֵּט אֶת עַצְמִי בֵּין עָתִיד לֶעָבָר וּבֵין הַיָּפֶה וְהָרֶפֶשׁ בִּצְבָעִים שֶׁל יוֹם יוֹם וְשֶׁל לַיְלָה בְּמִכְחוֹל שֶׁעֲשׂוּי הֲגִיגִים עַל פַּנְדּוֹרָה..

מֵעָלַי בִּקְצֵה צַמֶּרֶת יֵשׁ קִשְׁקַשְׁתָּ אֵין סוֹפִית בְּפִנָּה קְטַנָּה אַחֶרֶת מְרַפְרֶפֶת הַצּוּפִית גַּם הַמָיְינוֹת - זוּג קָבוּעַ מְזַמְּרוֹת בְּקוֹל דּוּאֶט וַאֲנִי נִפְעָם יָדוּעַ מְשַׁרְבֵּט מִלִּים בְּעֵט שִׁירַת הַצִּפּוֹרִים…

סבתא וסבא סָבְתָא וְסַבָּא הֵם אוֹתוֹ הַדָּבָר לְסַבָּא זָקָן וּלְסָבְתָא שֵׂעָר לְסָבְתָא יֵשׁ פֶּה וּלְסַבָּא חִיּוּךְ כָּזֶה שֶׁרוֹאִים גַּם אֲפִלּוּ הָפוּךְ לְסָבְתָא יָדַיִם שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵהָרֹאשׁ לְסַבָּא יֵשׁ שְׁתַּיִם לְסָבְתָא שָׁלוֹשׁ כְּדֵי שֶׁתּוּכַל אַחֲרַי לְסַדֵּר רַק בִּגְלַל שֶׁסַּבָּא בִּכְלָל לֹא עוֹזֵר גַּם יֵשׁ לוֹ אָזְנַיִם כְּמוֹ שֶׁל חֵרְשִׁים בִּשְׁבִיל לֹא לִשְׁמֹעַ אֶת מָה מְבַקְּשִׁים אַךְ לְסָבְתָא יֵשׁ אַף וּלְסַבָּא עוֹד אֵין כִּי סָבְתָא בְּסֵדֶר וְסַבָּא שָׁמֵן לְסָבְתָא עֵינַיִם טוֹבוֹת נוֹצְצוֹת וְגַם שֶׁל סַבָּא גְּדוֹלוֹת וְקוֹרְצוֹת וְיֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה מְשֻׁתָּף - זֶה בָּרוּר אֲבָל לֹא רוֹאִים אֶת הַכֹּל בַּצִּיּוּר. סבאוהב דודיק חזרה.

שָׁעָה רַק עִם עַצְמִי וְשׂוֹנֵא בִּי כָּל רֶגַע וְכִי אֵין לִי עִם מִי שֶׁיַּזְכִּיר לִי כָּל פֶּגַע מְחַטֵּט בַּנְּשָׁמָה וְנוֹבֵר בַּמְּצִיאוּת לֹא מוֹצֵא נֶחָמָה בְּתֵרוּץ..

לְבָנִים, יְחֵפִים אַתְּ אוֹהֶבֶת מַבִּיטָה, כֹּה יָפִים אַךְ חוֹשֶׁבֶת שֶׁנָּכוֹן לַעֲזֹב וְלָלֶכֶת מְטַלְטֵל לֶאֱהֹב בַּשַּׁלֶּכֶת

רכבת חיי רַכֶּבֶת חַיַּי לְאִטָּהּ נֶעֱצֶרֶת הַקַּטָּר מִתְקַשֶּׁה כְּבָר לִסְחֹב אֲנִי קְצָת עָיֵף אַחֲרֵי שֶׁבַע עֲשֶׂרֶת שְׁבַע מַרְאוֹת וְשָׁלֵם לַעֲזֹב קְרוֹנוֹתַי מְלֵאִים עַד פִּתְחֵי חַלּוֹנוֹת…

מילים שכתבתי לחברי הטוב שנפטר בעת שעשה את שאהוב עליו על שביל ישראל..

ערב כיפור תשע”ט, מול היכל הסליחות אֵי שָׁם בַּמְּרוֹמִים בֵּין אַרְבַּע הָרוּחוֹת לְאַחַת מִתְרַחֵשׁ הַסִּפּוּר נִפְתָּחִים שְׁעָרָיו שֶׁל הֵיכַל הַסְּלִיחוֹת בִּקְצֵה הֶעָשׂוֹר…

הָיִיתָ לִי חֲבֵר וְעַכְשָׁו אַתָּה גַּעְגּוּעַ אֲנִי רָצִיתִי אוֹתְךָ לְיוֹתֵר אַךְ אַתָּה מָה שֶׁאֵין כַּיָּדוּעַ כָּתֵף לְהָנִיחַ בָּהּ רֹאשׁ מְיֻסָּר רִגְעֵי הַקְשָׁבָה לְקִרְעֵי מַחְשָׁבוֹת מוֹרֵה נְבוֹכִים שֶׁאִתּוֹ זֶה אֶפְשָׁר וְשֵׂכֶל יָשָׁר

לְאָן נוֹשֵׂאת הָרוּחַ אֶת חַיַּי נוֹשֶׁבֶת בְּגַבִּי, טוֹפַחַת עַל פָּנַי אֲנִי תּוֹהֶה אִם יֵשׁ עוֹד בְּכוֹחִי וְלָמָּה לִי לִמְשֹׁל עוֹד בְּרוּחִי תִּקַּח אוֹתִי רָחוֹק עָלֶה נִדָּף בְּדֶמַע אוֹ בִּצְחוֹק חוֹלֵם וְעָף..

צִפּוֹרֵי הַשֵּׁנָה אֵינָן מִתְעַיְּפוֹת בְּפִנּוֹת הַשָּׁנָה נוֹדְדוֹת וְעָפוֹת וּמָה הֵן מְבַקְּשׁוֹת כִּוּוּן לִמְצֹא וְרוּחַ אוֹ בְּשָׁעוֹת קָשׁוֹת עָנָן קָטָן לָנוּחַ אוּלַי גַּן עֵדֶן ..

הַצְּבָעִים אַרְגָּמָן וְהַשֶּׁקֶט סָבִיב שֶׁל שַׁלֶּכֶת בַּגַּן וַאֲנִי לָהּ מַקְשִׁיב עֵת לוֹחֶשֶׁת הִיא רֹךְ

שְׁנֵי פָּנָסֵי רְחוֹב נְקֻדָּתַיִם אֶחָד נוֹשֵׁק כַּרְכֹּב שֵׁנִי שָׁמַיִם..

בַּחֹשֶׁךְ שֶׁל הַלַּיְלָה בַּגִּנָּה כְּשֶׁכִּמְעַט וְלֹא רוֹאִים יָצָאתִי לְשַׂחֵק עִם הַלְּבָנָה בְּמִשְׂחַק הַמַּחְבּוֹאִים הִיא בִּקְּשָׁה בָּעֲנָנִים לְהִסְתַּתֵּר הֵם הִמְשִׁיכוּ לְדַרְכָּם אֲבָל הִיא הָעַקְשָׁנִית לֹא תְּוַתֵּר

באו באו גמדים המדינה בבית חולים הַרְצְפֶלְד שָׁר בִּמְלוֹא גָּרוֹן עַל שַׂלְמַת בֶּטוֹן וּמֶלֶט כֵּן לָאִישׁ הָיָה חֲזוֹן, הַמְּדִינָה הָפְכָה נוֹאֶלֶת…

תִּרְאוּ אֶת הַבְּרוֹשׁ, הִבִּיטוּ בּוֹ טוֹב נָסוּ לְהָבִין וְלִפְתֹּר הַחִידָה אֶפְשָׁר גַּם עִם רֶמֶז מִפָּנַס הָרְחוֹב הַאֻמְנָם בְּיוֹם חֹרֶף מְלַקֵּק הוּא גְּלִידָה. חזרה.