הַמִּלִּים הַצְּרוּפוֹת יוֹדְעוֹת לְתָאֵר חַיָּיו שֶׁל אָדָם

מילים שכתבתי לחברי הטוב שנפטר בעת שעשה את שאהוב עליו על שביל ישראל.

הַמִּלִּים הַצְּרוּפוֹת יוֹדְעוֹת לְתָאֵר חַיָּיו שֶׁל אָדָם

וּמִקְשַׁת מַעֲשָׂיו

לְעִתִּים יְכוֹלוֹת לְנַסּוֹת וְלָגַעַת בַּנֶּפֶשׁ גַּם

אֶתְמוֹל, מָחָר וְעַכְשָׁו

אַךְ אֶל מוּל מוֹתוֹ הֵן הוֹפְכוֹת לְרֵיקוֹת

וּבְדֹם לִבּוֹ הֵן רָפוֹת וְשׁוֹתְקוֹת

וְנִשְׁאֲרוּ הֶעָבָר בִּשְׁבִיל לְסַפֵּר

עִם הַבִּלְתִּי גָּמוּר כְּדֵי לְעַצְמָן לְתָאֵר

כִּי עַכְשָׁו הֵן יְכוֹלוֹת רַק לְהַכּוֹת עַל חֵטְא

וְלִכְאֹב אֶת הַבָּאוֹת

גַּם לֹא לִשְׁפֹּט בֵּין הַמְּצִיאוּת וְהָאֱמֶת

אוּלַי רַק לְיַבֵּשׁ אֶת הַדְּמָעוֹת.

אַתָּה מוֹשִּיקוֹ אָהַבְתָּ אֶת הַמִּלִּים

וְהֵן בְּדַרְכָּן הֵשִׁיבוּ לְךָ חִבָּה

וּכְשֶׁשָּׁבַרְתָּ אֶת כָּל הַכֵּלִים

הֵן מַסְפִּידוֹת וּמְרִימוֹת אֶת הַגַּבָּה

הָסֵר דְּאָגָה חֲבֵרִי הַיָּקָר

נִתְחַמֵּם בַּמִּלִּים שֶׁלְּךָ אֲפִלּוּ שֶׁקַּר

וְגַם אִם אֵין בָּהֶן תְּשׁוּבוֹת לְהַתִּיר אֶת הַסְּפֵקוֹת

הֵן תִּשָּׁאַרְנָה לְצִדְּךָ לְעוֹלָם

כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לִזְכֹּר אוֹתְךָ וְגַם לִבְכּוֹת

וּלְחַבֵּק בְּאַהֲבָה כָּאן אֶת כֻּלָּם.

דודיק