top of page

יום שישי, 2 בנובמבר 2018

הציפורים של אורי חופי אחי ומילותיי, עפות יחדיו כדי למצוא

מקום בלב

צִפּוֹרֵי הַשֵּׁנָה

אֵינָן מִתְעַיְּפוֹת

בְּפִנּוֹת הַשָּׁנָה

נוֹדְדוֹת וְעָפוֹת


וּמָה הֵן מְבַקְּשׁוֹת

כִּוּוּן לִמְצֹא וְרוּחַ

אוֹ בְּשָׁעוֹת קָשׁוֹת

עָנָן קָטָן לָנוּחַ


אוּלַי גַּן עֵדֶן מְחַפְּשׂוֹת

מִנְחָת יַצִּיב כָּשִׁיר

לְהֵרָגַע בּוֹ מְנַסּוֹת

עִם צִיּוּצִים שֶׁל שִׁיר


עַל חֲלוֹמוֹת וַאֲהָבוֹת

אוֹ רְכִילוּת כָּךְ סְתָם

עַל צִפִּיּוֹת וְאַכְזָבוֹת

כִּי לֹא הַכֹּל מֻשְׁלָם


מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מִלְחָמוֹת

וְלֹא שִׂנְאַת חִנָּם

שֶׁצִּפּוֹרֵי הַגְּחָמוֹת

חוֹשְׁבוֹת שֶׁהוּא אֵי שָׁם


אַךְ גַּן הָעֵדֶן הַנֶּחְשָׁק

יוֹדֵעַ כָּל אוֹהֵב

הוּא לֹא אֲתָר שֶׁמְּרֻחָק

הוּא רַק מָקוֹם בַּלֵּב.


דודיק

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

הייתי פעם ילד

עוד דרך להנחיל את המורשת הסבאית המפוארת, היא לנסות ולהסביר שגם אני, הסבא הזקן והטרחני, הייתי פעם ילד שעבר מסלול חיים מפרך, ממש כמו שהם עוברים עכשיו וכדאי אולי שילמדו משהו גם ממני. לא, זה בהחלט לא פרץ אופטימיות בלתי נשלט וגם לא נסיון לקיצורי דרך.

עיר וגינה

התמונות נצרבו בראשי בעת שהמתנתי לפגישה בבית קפה תל אביבי שממוקם בפינת הרחובות ארלוזרוב ואבן גבירול. בחרתי לשבת בחוץ, חרף החום והלחות הבלתי נסבלים של שעות אחר הצהריים.

כמה נפלא לצפור

שוטטתי לתומי בבלוג שכולו אופטימיות עצובה. וביקשתי לומר לה : קומי לך צפור מכס הגלגלים אל תסתכלי אחור נתקי את הכבלים בלי רוח נכאים קצת מסובך אולי אך אלה החיים שלך - בבת עיניי ועוד להוסיף ש..

bottom of page