הנה באה

רכבת חיי

רַכֶּבֶת חַיַּי לְאִטָּהּ נֶעֱצֶרֶת

הַקַּטָּר מִתְקַשֶּׁה כְּבָר לִסְחֹב

אֲנִי קְצָת עָיֵף אַחֲרֵי שֶׁבַע עֲשֶׂרֶת

שְׁבַע מַרְאוֹת וְשָׁלֵם לַעֲזֹב

קְרוֹנוֹתַי מְלֵאִים

עַד פִּתְחֵי חַלּוֹנוֹת

הֲגִיגִים לֹא קְרוּאִים

וְאַלְפֵי חֲלוֹמוֹת

עַל מְסִלָּה לְלֹא חַת

וְאוֹתָם גַּלְגַּלִּים

עִם אוֹתָהּ הָאַחַת -

כְּשֶׁרוֹצִים יְכוֹלִים

מִתְרַפֵּק לֶעָבָר, לַחְלוּחִית בְּעֵינַי

עוֹמֵד בִּמְקוֹמִי לְלֹא נִיעַ

עַכְשָׁו תַּחֲנוֹת חִישׁ חוֹלְפוֹת עַל פָּנַי

וְכָרוֹז שֶׁנִּחַר כָּךְ מוֹדִיעַ

מַחְשָׁבָה אַחֲרוֹנָה

הַנּוֹשְׂאִים מִתְבַּקְּשִׁים

אַהֲבָה עוֹד יֶשְׁנָהּ

אִם אַתֶּם מִתְעַקְּשִׁים

עַל אוֹתָן מְסִלּוֹת

רַכָּבוֹת יֵשׁ אֵין סוֹף

הֵן תָּמִיד יְכוֹלוֹת

עוֹד נוֹסְעִים לֶאֱסֹף

כָּךְ אַבִּיט בְּחִבָּה לַמְּצִיאוּת בָּעֵינַיִם

בְּלִי שֶׁמֶץ יֵאוּשׁ אוֹ עַצֶּבֶת

תַּחֲנָה אַחֲרוֹנָה הִיא יָפָה שִׁבְעָתַיִם

וּרְאוּיָה לְאוֹתָהּ הָרַכֶּבֶת

הָרָצִיף מִתְרוֹקֵן

בַּשָּׁעוֹן כְּבָר חֲצוֹת

הַקַּטָּר לֹא מִסְכֵּן

הוּא זָכָה לְמַצּוֹת

אֶת אוֹתָן אֲהָבוֹת

שֶׁגָּדְשׁוּ קְרוֹנוֹתָיו

וְהָיוּ לְמֶחֱווֹת

לְאוֹתָהּ וּלְחַיָּיו.

דודיק