כך ציירה שי בת השלוש וחצי את

סבתא וסבא

סָבְתָא וְסַבָּא הֵם אוֹתוֹ הַדָּבָר

לְסַבָּא זָקָן וּלְסָבְתָא שֵׂעָר

לְסָבְתָא יֵשׁ פֶּה וּלְסַבָּא חִיּוּךְ

כָּזֶה שֶׁרוֹאִים גַּם אֲפִלּוּ הָפוּךְ

לְסָבְתָא יָדַיִם שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵהָרֹאשׁ

לְסַבָּא יֵשׁ שְׁתַּיִם לְסָבְתָא שָׁלוֹשׁ

כְּדֵי שֶׁתּוּכַל אַחֲרַי לְסַדֵּר

רַק בִּגְלַל שֶׁסַּבָּא בִּכְלָל לֹא עוֹזֵר

גַּם יֵשׁ לוֹ אָזְנַיִם כְּמוֹ שֶׁל חֵרְשִׁים

בִּשְׁבִיל לֹא לִשְׁמֹעַ אֶת מָה מְבַקְּשִׁים

אַךְ לְסָבְתָא יֵשׁ אַף וּלְסַבָּא עוֹד אֵין

כִּי סָבְתָא בְּסֵדֶר וְסַבָּא שָׁמֵן

לְסָבְתָא עֵינַיִם טוֹבוֹת נוֹצְצוֹת

וְגַם שֶׁל סַבָּא גְּדוֹלוֹת וְקוֹרְצוֹת

וְיֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה מְשֻׁתָּף - זֶה בָּרוּר

אֲבָל לֹא רוֹאִים אֶת הַכֹּל בַּצִּיּוּר.

סבאוהב דודיק