בחזרה לעבר – ארכיון הבלוג של סבאוהב מאתר תפוז

לאחר שבוע נוטף משפחה ונחת, אנחנו חוזרים למציאות. זו שמציבה בפנינו קושיות ותהיות של חול.

הזיכרון הולך בדרך כלל עם העבר אבל העבר לא הולך לשום מקום, רק העתיד. את זה חובה לזכור.

תָּמִיד יֵשׁ אֶת הַמִּקְרִים הָאֵלֶּה שֶׁבָּאִים אַחֲרֵי הַלֵּילוֹת בָּהֶם הַחֲלוֹמוֹת יָפִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְךָ בִּכְלָל לְהָקִיץ. תָּמִיד יֵשׁ אֶת הַחַלּוֹנוֹת הָאֵלֶּה שֶׁנִּקְרָעִים בְּתוֹךְ הַסִּפּוּרִים בָּהֶם הַסּוֹדוֹת אֲפֵלִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְךָ בִּכְלָל לְהָצִיץ

היא מגחכת על המילים הגבוהות ואני מתאים את עצמי למציאות שבה המילים הן רק התירוץ למנגינה. אבל מכנה משותף בכל זאת יש

קֵן אוֹ לֹא אַתְּ שָׁאַלְתְּ אִם אֶפְשָׁר שֶׁאֶצְלוֹ רַק זְמַנִּית וְקִוִּית לְיוֹתֵר אַתְּ נָטַעְתְּ מַאֲהָל בְּצִלּוֹ לֹא חָשַׁבְתְּ שֶׁצָּרִיךְ לְוַתֵּר

בסוף השבוע האחרון התכנס כל השבט הפרטי שלנו במעגן אשר על חוף הכנרת. כמו בכל קיץ, התייצבו ובאו כל הצאצאים אל השלולית הלאומית שהפגינה הפעם מפלס לא רע ויחס חם ולח לאורחיה.

עוד טעימה אחת של נחת  והפעם מנכדת החצר שלנו טליה. בת שנתיים וחצי, פצצת אנרגיה תזיזתית וחסרת מנוח.

כאשר מגיע הסתיו, העצב והקדרות משתלטים עלינו. כך זה לפחות אצל המשוררים.

חג הסוכות הוא חג בסביבה של התחלות. התחלנו שנה חדשה, חטאים חדשים ובעוד מספר ימים, בשמחת תורה, נתחיל גם לקרא שוב את התורה מההתחלה.

מאז ומתמיד נשביתי בקסמן של המילים - אותם צירופי אותיות שיש בהם הכל. עצמה וקשיחות יחד עם נועם ורכות.

עוד אשמורת אחרונה של לילה לבן. אני טובל את מכחול מילותיי בצבעיי מחשבותייך, מוסיף עוד כמה צבעים של נחת משלי ורושם לך ציור של בוקר, כדי שתוכלי להירדם

בדרך כלל כשאני מסיים לכתוב שיר, אני מדפיס אותו למזדמנים. גם הפעם, ""לא בא לי"" היה מונח על שולחן האוכל הגדול, זנוח ובילתי נחשק בעליל.

לָלֶכֶת יַחַד לְאִבּוּד. לְעֵת נִפְגַּשְׁנוּ בְּאַקְרַאי אַךְ לֹא רָצִינוּ לְחַכּוֹת כָּךְ הִתְמַזַּגְנוּ לְלֹא תְּנַאי אֶל תּוֹךְ מַסָּע שֶׁל מַחֲלוֹקוֹת צָעַדְנוּ, קֶצֶב לֹא אָחִיד אֶחָד מַהֵר, שֵׁנִי לְחוּד

אֱמֶת וְחֶמְלָה. כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים הִבְטַחְנוּ, לִהְיוֹת רַק טוֹבִים לְהַקְשִׁיב וְלָדַעַת שֶׁכֻּלָּם כָּאן שָׁוִים וְשֶׁרֵעוּת מְסַיַּעַת בְּשִׁגְרַת הַחַיִּים

כמה ימים אחרי. אנחנו עולים לצפת להשתתף בפסטיבל הכליזמרים שמתקיים בעיר הקבלית.

ראש לשנה או זנב לחלומות. יש לי ספק מה הם ההסברים המלומדים של חז""לנו לעובדה שאת ראש השנה חוגגים במשך יומיים.

אדם צריך לפתור את חילוקי הדעות שיש לו עם האחר, ישירות וכשכלו כל הקיצים, ילך לגישור, לבוררות או לבית הדין.

כמה נפלא לנו. נולד הנכד השלשה עשר.