בחזרה לעבר – ארכיון הבלוג של סבאוהב מאתר תפוז

לפני זמן לא רב חוויתי מסע מופלא עם חברי הטוב הקלרניטן הכליזמרי הנהדר חנן בר סלע. המסע החל בגרמניה שם אירח אותנו המוזיקאי המחונן הלמוט הייזל, נגן קלרינט ומלחין, ויחד עם פסנתרן הופיעו השלושה בארבעה קונצרטים.

את השיר הבא כתבתי ברגע של חולשה, רפיון של עצב ושמץ של כעס מהול בחמלה עצמית. קראתי לו – "שיר לא פשוט"

האהבה היא אַהֲבָה הִיא חַסְרַת הִגָּיוֹן וּשְׁלִיטָה לְעִתִּים עֲדִינָה עַל פִּי רֹב הִיא בּוֹטָה וַאֲנַחְנוּ רַק כְּלִי לְהָכִיל, לְשָׁרֵת לִפְעָמִים הִיא מַרְשָׁה לָנוּ גַּם לֶפְלַרְטֵט עִם אָסוּר אוֹ מֻתָּר

תמרורים הַדֶּרֶךְ אוֹמֶרֶת שָׁנִים וּמַרְאוֹת לְעִתִּים גַּם זוֹכֶרֶת צוֹפָה לַבָּאוֹת וְאַתְּ שָׁם נִצֶּבֶת עִקּוּל מְסֻכָּן בֵּין תֹּם לְעַצֶּבֶת שׁוֹאֶלֶת לְאָן הַזְּמַן לֹא יוֹדֵעַ

אדם מאוהב אָדָם מְאֹהָב קַשּׁוּב רַק לְפַעֲמֵי אַהֲבָתוֹ הַאִם מִתְרַחֶקֶת הִיא אוֹ קְרֵבָה הַאִם חוֹלֶפֶת אוֹ יְצִיבָה אוּלַי מְאַחֶזֶת וּכְמוֹ מְרַמֶּזֶת שֶׁאֵין עוֹד כְּמוֹתָהּ..

של טיסות חיי ואתם יכולים לנסות ולפענח אותם ככל וכיצד שתחפצו כי שיריי הם. קופסה שחורה

ספן החלומות חַיַּי הִפְלִיגוּ עַד אֵין סוֹף לָאֳפָקִים אֵי שָׁם הַהֲבָלִים נוֹתְרוּ בַּחוֹף לְלֹא רִגְשׁוֹת אָשָׁם מַחְשְׁבוֹתַי פָּרְשׂוּ מִפְרָשׂ עַל תֹּרֶן דִּמְיוֹנִי..

שיר רודף שיר אֶת מָה שֶׁהָיָה לִי לוֹמַר כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּשִׁיר אֶת הַמָּתוֹק וְאֶת הַמַּר מֵהַלֵּב וְיָשִׁיר חָשַׁבְתִּי עַל טוֹב, לֹא חֶשְׁבּוֹן כְּמוֹ דּוּ שִׂיחַ אִלֵּם אַף שֶׁמֶץ טִינָה ..

בשבח האתמול יוֹם רוֹדֵף יוֹם רוֹדֵף עוֹד יוֹם כְּמוֹ מְחַפֵּשׂ אֶת הַמָּחָר עַד תַּשׁ כּוֹחוֹ וְהָאֶתְמוֹל כְּמוֹ הַשִּׁלְשׁוֹם מַרְגִּישׁ אָבוּד וּמְיֻתָּר כִּי נָס לֵחוֹ אָדָם

מי צריך אותה בכלל בָּאַהֲבָה, לֹא מֵעוֹלָם הֶחְשַׁבְתִּי הַתְּכוּנוֹת לֹא אִם כְּדַאי, לֹא גִּיל יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מְאוֹד תְּמוּנוֹת...

שירים הם זיכרונות מלוחששים. רגעים שמישהו אחר ניסח – ואני רק הקשבתי. רשומה שנולדה מתוך מחווה – לכותבת אנונימית שהגיגיה העירו בי שיר רדום.

מתבונן בארשת פָּנַיִךְ הֶאֱפִירוּ כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ וְהָיָה מַבָּטֵךְ עֲרִירִי וְדַךְ עֵינַיִךְ בִּקְּשׁוּ פִּנָּה בַּמֶּרְחָב כְּאִלּוּ הָיִית שָׁם כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב שְׁתִיקָה שֶׁבַּחֶדֶר..

לפני כמה ימים התחתנה יעל, אחיינית משפחתית, עם בחיר ליבה אותו הכירה ב"מדברן". שני אנשים עם כוונות טובות ומעשים, לא פחות.

‏ החריצות היא תכונה נפלאה - בעיקר אצל הנמלים. בשילוב עם כוונות טובות היא על סף השלמות אך עלולה להיות, אצל אנשים מסוימים, גם קטלנית.

שיחת ערב תמימה של טליה (אז בת 4) ואלה עם אמא ענת, הולידה כרגיל ,"חוכמת ילדים" משובחה שאף מבוגר לא יכול היה להמציא

פָּגַשְׁתִּי אֶמֶשׁ שִׁיר זָקֵן וּשְׁבַע מִלִּים וְלֶקַח הוּא לֹא דָּחוּי וְלֹא מִסְכֵּן גַּם לֹא רוֹטֵן לַמֶּקַח אוּלַי בַּגִּיל הוּא לֹא צָעִיר אֲבָל רוּחוֹ סוֹעֶרֶת הוּא מִסְתּוֹבֵב בְּכָל הָעִיר חוֹלֵם אֶפְשָׁר אַחֶרֶת שָׁאַלְתִּי

לרגע יצאתי חֲצִי יָרֵחַ, קְרָעַי עֲנָנִים וְכַמָּה כּוֹכָבִים בַּמִּשְׁמֶרֶת וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן כְּמוֹ יֶלֶד תָּמִים וְתוֹהֶה, מָה, הָיָה זֶה אַחֶרֶת וְהַשֶּׁקֶט עוֹנֶה לִי בְּקוֹל צְעָקָה ..

גינה לי חָצֵר שֶׁל שִׂמְחָה שׁוֹקֶקֶת חַיִּים טְבוּלָה בִּגְוָנִים שֶׁל יָרֹק הֲמוֹנֵי יְצוּרִים שֶׁהוֹלְכִים וּבָאִים מַגִּיעִים מִקָּרוֹב מֵרָחוֹק עֵצִים מִסָּבִיב