רגעים של פורקן ויותר

מתבונן בארשת

פָּנַיִךְ הֶאֱפִירוּ

כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ

וְהָיָה מַבָּטֵךְ עֲרִירִי וְדַךְ

עֵינַיִךְ בִּקְּשׁוּ

פִּנָּה בַּמֶּרְחָב

כְּאִלּוּ הָיִית שָׁם כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב

שְׁתִיקָה שֶׁבַּחֶדֶר

רָמְזָה מוּעָקָה

וְהָפְכָה אֶת הַשֶּׁקֶט לְקוֹל צְעָקָה

הֲגִיגַיִךְ נָדַמּוּ

שְׂפָתַיִךְ קָפְצוּ

לְהָבִיא דְּבַר הַלֵּב הַדּוֹאֵב הֵם חָפְצוּ

וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן בָּאֲרֶשֶׁת

וּמַרְגִּישׁ אֶת עַצְמִי מְיֻתָּר

לֹא בָּרוּר לִי מָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת

מִתְחַבֵּט בֵּין חִבּוּק לְמֻתָּר

פֶּתַע סֶכֶר נִפְרַץ

הַמִּלִּים שֶׁשָּׁטְפוּ

כְּמוֹ בִּקְּשׁוּ לְעַצְמָם מְנוּחָה, הִתְעַיְּפוּ

מֵחֲשַׁשׁ הַתְּגוּבָה

מִתְּשׁוּקָה לְאַחֵר

מְבַקְּשׁוֹת לָהֶן קְצָת הֲבָנָה לֹא יוֹתֵר

וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן בַּאֲרֶשֶׁת

מְנַסֶּה לְחַבֵּר לְהָבִין

אִם בָּרוּר לִי מָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת

אָז אוֹתָךְ אֲקַבֵּל, גַּם הַדִּין

הַצֶּבַע חָזַר

עֵינַיִךְ אַף הֵן

רָאִיתִי גַּם צֵל שֶׁל חִיּוּךְ מִסְתַּנֵּן

חַיּוּת זְהִירָה

לְעֶבְרִי מְצִיצָה

כְּלוֹחֶשֶׁת לַחֶדֶר - אֲנִי מְרֻצָּה

וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן בָּאֲרֶשֶׁת

וּמֵשִׁיב לָהּ חִיּוּךְ מִשֶּׁלִּי

וְאִם זֶה מָה שֶׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת

אֵין סָפֵק, גַּם חִבּוּק תְּקַבְּלִי

דודיק