יום שישי, 12 באפריל 2013
יום הזיכרון השלישי
הרהורים לאחר יום הזיכרון השלישי – יום העצמאות
ביום העצמאות אני זוכר את כל אלה שלא נפלו, לא בגופם ולא ברוחם. אותם שהגשימו את החלום, שמימשו את החזון, בהרבה נחישות וכישרון והכל למען האמת שלהם והדורות הבאים.
לכל דור יש את הזיכרון המשותף שלו.
דור המייסדים זכרו את הפוגרומים.
דור הנפילים נשבעו לזכור ולא לשכוח.
דור ההמשך – אנחנו, שזוכרים את השירים ואת החברים.
הדור החדש – להם יש את ימי הזיכרון.
הדורות הבאים. הם כבר יכתבו את הזיכרונות שלהם בויקיפדיה.
סבתא וסבא שלי עלו לארץ ישראל כחלוצים שחיפשו לחיות חיים אחרים. דור של חולמים עם חזון ונחישות ושפת חיים חדשה - עברית עם המון אופטימיות, הורה סוערת וכינין. ניגבו אגלי זעה, מחו דמעה והכל למען הדורות הבאים.
ואז באה השואה ומלחמת העצמאות וההורים שלי כבר שייכים לדור שרק חפשו לחיות. קצת יותר מפוקחים אבל לא זנחו את החלום, החזון והנחישות. ניגבו אגלי זעה מחו דמעה והכל למען הדורות באים.
הדור שלי, זה שנולד עם הקמת המדינה וקצת אחריה, כבר חיפש לחיות חיים טובים יותר. עם ניסיון אמיתי לא לזנוח את החלום והחזון והנחישות, אבל עם חששות כבדים ומלחמות לא פשוטות. ועדיין מנגבים זעה, מוחים דמעה והכל למען הדורות הבאים.
הילדים שלנו – הם כבר שייכים לדור שמחפש. חיים, משמעות לחיים, חיים טובים, חיים טובים יותר. אפשר למצוא אצלם עוד שרידים של החלום והחזון והנחישות, אבל עם הרבה סימני שאלה.
והם מנגבים זעה ומוחים והכל למען הדודות הבאים.
והנכדים ? הם המציאות של החלומות של כולנו, עם החזון והנחישות והזיכרונות.
הם הדורות הבאים.
אז להתראות בימי הזיכרון הבאים.
סבאוהב דודיק
תגיות
פוסטים נוספים
שיר לא פשוט
הריונו ארוך ומיוסר אך לידתו מהירה ומזככת ואם אדרש אי פעם להסבירו, עלול אני להצטער על פרסומו. שִׁיר לֹא פָּשׁוּט יֵשׁ לִי חֲלוֹם וְגַם גַּעְגּוּעַ - הוֹלְמִים בֶּחָזֶה זֶה לֹא מֵהַיּוֹם יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שִׁגָּיוֹן שֶׁכָּזֶה לֹא חִבּוּק שֶׁאוֹהֵב לֹא חִבָּה מֵהַלֵּב לֹא תְּמִיכָה וְעִידוּד שֶׁהָלְכוּ לְאִבּוּד רַק מְעַט תְּשׂוּמַת לֵב קְצָת פְּתִיחוּת, הֲבָנָה נִסָּיוֹן לְשַׁלֵּב בֵּין אֱמֶת לַבִּינָה נְכוֹנוּת לְקַבֵּל בְּלִי תָּמִיד לְהָשִׁיב וּבְכָל עֵת לְסַרְבֵּל - פָּשׁוּט לְהַקְשִׁיב.