הקיץ הזה לבשנו שחור

הקיץ הזה לבשנו שחור על נחיק הדוד, אמא גליה ומלכה המחותנת

פרדות בסוף שנה

קַיִץ שֶׁל פְּרֵדוֹת

וּסְתָו לְמַחְשָׁבוֹת

עַל חֹרֶף אָרֹךְ שֶׁל גַּעְגּוּעַ

חָלְפוּ הַחֲסִידוֹת

וְגַם הָאֲהָבוֹת

אֶל עֵבֶר הָאִי שָׁם הַלֹּא יָדוּעַ

נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי

בְּשֶׁלֶף זִכְרוֹנוֹת

שֶׁל שֶׁפַע אֲבִיבִים גְּדוּשֵׁי פְּרִיחָה

יָדַעְתִּי – מֵעוֹדִי

לֹא חַשְׁתִּי קוֹל עֲנוֹת

נִגְּפוּ הָאַכְזָבוֹת אֶל מוּל תְּמִיכָה

חָלְפָה שָׁנָה כְּמוֹ כָּל שָׁנָה

נוֹשֶׁקֶת לְאַחֶרֶת

חָבְרוּ אָבְדָן וְסוֹף עוֹנָה

תְּמוּנוֹת לִי לְמַזְכֶּרֶת

חָשַׁבְתִּי, לֹא אֵבוֹשׁ

פְּרֵדוֹת קַלּוֹת יוֹתֵר

אַךְ רֶצֶף הַדְּמָעוֹת הִתִּישׁ פָסוֹן

אֶשָּׂא וְלֹא אֶחְשֹׁשׁ

וַדַּאי לֹא אֲוַתֵּר

פְּרֵדוֹת גַּם אִם קָשׁוֹת הֵן לֹא אָסוֹן

חָלְפָה שָׁנָה כְּמוֹ כָּל שָׁנָה

נוֹשֶׁקֶת לְאַחֶרֶת

הָיוּ פְּרֵדוֹת בְּסוֹף עוֹנָה

נַפְשִׁי לַטּוֹב זוֹכֶרֶת.

דודיק