בין שכחה לחשכה

השכחה, כך מצאתי במילון היא: "העלמות דבר מהזיכרון".

אני יכול לדמיין לעצמי קופסת זיכרון, שבתוכה מונחים זיכרונות בסדר כרונולוגי ואיזה יד נעלמה מוציאה (משכיחה) ממנה זיכרון אחד או יותר ומשליכה אותו לתוך חור שחור ובולעני, עד שיתפוגג.

לא, אני לא ממש מתלהב מההגדרה.

השכחה בעיני היא מצב ולא פעולה -  מצב של העדר זיכרון.

לשכחה יש גם כמה יתרונות. היא אלטרנטיבה שימושית וטובה לניסיונות  ההרואיים שאנחנו עושים מדי פעם, לשמור על השפיות,  במציאות שבה תהומות החברה האנושית הם ללא תחתית וגם לשמיה כבר אין גבול.

אולי זה סתם מקריות, אבל שמתי לב שהמילים שכחה וחשכה - מורכבות מאותן אותיות.

אתם חושבים  שאפשר לומר על מישהו שלא זוכר: ""ירדה החשכה על זכרונו""? כי אני זוכר שאת ""ירדה החשכה על זכרונו לברכה"" כבר שמעתי,  אבל הזיכרון שלי הוא ברכה לבטלה.

מַה הִיא שִׁכְחָה שֶׁאוֹטֶמֶת אָזְנַיִם

כָּתֵף שֶׁל תְּמִיכָה לְדִּכְדּוּךְ בֵּין עַרְבַּיִם

שׁוֹמֶרֶת הַסַּף, אִיִּים שֶׁל שְׁפִיּוּת

אוֹ שֶׁמָּא בְּרִיחָה לְצֹרֶךְ חַיּוּת

יְכוֹלָה לְהַמְתִּיק גַּעְגּוּעַ

לַהֲפֹךְ כָּל זוֹעֵף לְרָגוּעַ

מַבְהִירָה, מְאַפְשֶׁרֶת לִרְאוֹת

לְעִתִּים סַכָּנָה לַבָּאוֹת

שִׁכְחָה הִיא חִבּוּק

מְעוֹדֵד עִוָּרוֹן

כַּמָּה טוֹב שֶׁגַּם יֵשׁ זִכָּרוֹן.

סבאוהב דודיק