להישאר או לברוח

נשאר בינתים

אֵין לִי לְאָן לִבְרֹחַ

מִפְּנֵי עַצְמִי

אֵין לִי סִבָּה לִבְרֹחַ

וְגַם לֹא עִם מִי

נִשְׁאַרְתִּי עִם הַמִּלִּים

וְהַדַּף הַלָּבָן

אִם אַתֶּם יְכוֹלִים

אָז אֲנִי כַּמּוּבָן

זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם

וְיֵשׁ מָקוֹם לְכֻלָּם

לַחְשֹׁב

לַהֲזוֹת

לִכְאֹב

לַחַוּוֹת

לֶאֱהֹב

לְקַוּוֹת

לִכְתֹּב

שִׁיר פְּרָזוֹת

שֶׁל בֶּכִי אוֹ צְחוֹק

בְּלִי דֶּחִי אוֹ חֹק

לְהַכְתִּים אֶת הַדַּף

בִּרְסִיסֵי הֲגִיגִים

לַעֲסֹק בַּמִּרְדָּף

שֶׁל תְּשׁוּבוֹת וּסְיָגִים.

הִתְעַיַּפְתִּי

בְּלִי דַּי

כִּי קְצָת עַפְתִּי

עָלַי

עַד מָתַי?!

אֲנִי נִשְׁאָר בֵּינְתַיִם

אֲחַכֶּה לְמָחָר

וְאִם יִקְשֶׁה שִׁבְעָתַיִם

לֹא אֶבְרַח, מְאֻחָר.

דודיק