מסוכסך עם עצמי

מטוטלת חיינו נעה מצד לצד בין שדות האושר הניצחי לבין מחוזות הצער והבכי.

כל אחד והקצב שלו. כל אחד והמשרעת שלו.המשותף לרוב האנשים, היא תחושת אי שביעות הרצון, זו הרובצת עלינו תמיד ולא חשוב היכן נמצאת אותה מטוטלת. מן מזוכיזם צרוף המלווה אותנו מרגע אובדן התמימות.

ויש גם מי שמתמכרים להטלטלות הנפשית עד כדי כך, שבמצבים של חוסר, הם מסניפים את עצמם

.

מְסֻכְסָךְ עִם עַצְמִי

אֲנִי כּוֹעֵס רַק עַל עַצְמִי

אֲנִי לְבַד כִּי אֵין עִם מִי

מַרְגִּישׁ מֻשְׁפָּל וְכֹה עֲצוּב

הַזְּמַן שָׁאוּל, הַכֹּל קָצוּב

כְּמוֹ נֶאֱחָז בְּדִכְאוֹנִי

טוֹבֵעַ אַט בְּעֶלְבּוֹנִי

אֲנִי אִבַּדְתִּי כָּל תִּקְוָה

הָלְכָה אִתָּהּ הָאַהֲבָה.

אָז אֵיךְ הוּקַל לִי כָּךְ פִּתְאוֹם?

כּוֹתֵב מִלִּים וְשָׁר

כְּמוֹ מִתְעוֹרֵר מִתּוֹךְ חֲלוֹם

תַּגִּידוּ לִי, אֶפְשָׁר ?

כָּךְ הִתְפַּיַּסְתִּי עִם עַצְמִי

כְּבָר לֹא לְבַד וְיֵשׁ עִם מִי

מַרְגִּישׁ נִפְלָא וְלֹא עָצוּב

וּמַאֲמִין - הַכֹּל קָצוּב

קְצָת מִתְחַשְׁבֵּן, לֹא דִּכְאוֹנִי

תּוֹבֵעַ רַק אֶת עֶלְבּוֹנִי

אָסוּר כָּךְ לְאַבֵּד תִּקְוָה

תָּמִיד נִמְצָא עוֹד אַהֲבָה.

אָז אֵיךְ כָּבֵד לִי כָּךְ פִּתְאוֹם?

עָצוּב אוֹ מְאֻשָּׁר

אֵיךְ לְהַפְסִיק אֶת הַחֲלוֹם

תַּגִּידוּ לִי, אֶפְשָׁר ?

אֶפְשָׁר וַדַּאי וְגַם מָצוּי

צָרִיךְ רַק לְחַרְחֵר

וּסְתָם לָרִיב - מְאוֹד רָצוּי

עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר.

סבאוהב דודיק