top of page

יום רביעי, 13 בינואר 2016

היא לא תדע עוד צער

סוניה פלג, אישה קטנה ענקית שהחיים אולי לא האירו לה פנים אבל היא העירה את החיים של סביבתה במרץ נגוהות במשך 91 שנים עד שהלכה לעולמה לפני יומיים.

ילדות לא פשוטה ומסכת חיים לא פחות.


התאלמנה מיונה שנפטר בגיל צעיר יחסית לאחר דעיכה ממושכת ונפרדה מבנה הבכור יוסי, עוד טרם חצה את קו היובל.


השכנה האולטמטיבית במחוזות ילדותי ותמיד אוזן קשבת ובת שיח חכמה, פתוחה וזוכרת להפליא.

בית פתוח ומלא פילים שנאספו מכל העולם, לב חם ואוהב ותמיד כאימי השניה.

דברים שאמרתי לה על קיברה והיא, לראשונה בחיי, לא היה לה מה להגיב, כנראה שסוף סוף הסכמנו על הכל.

יהיה זכרה כרוך בזיכרון חיי, כי לעד תהיה...


סוניה שלי

פִּסַּת יַלְדוּתִי

כְּמוֹ מֵאֶרֶץ זָרָה

שֶׁהָלְכָה לְאִבּוּד וְאֵינֶנָּה

וְגָמַעְתִּי אוֹתָךְ

אִם בַּטּוֹב אוֹ בָּרַע

מֵי בְּאֵר שֶׁשָּׁפְעָה וְעוֹדֶנָּה


כִּי הָיְתָה בָּךְ חַיּוּת מְפֻקַּחַת

וּתְזָזִית שֶׁחָצְתָה עוֹלָמוֹת

וְיָדַעְתְּ גַּם לָתֵת בְּלִי לָקַחַת

פֶּסֶק זְמַן וְלִרְקֹם חֲלוֹמוֹת.


מִיַּלְדוּת לֹא פְּשׁוּטָה

לֶעָמָל שֶׁל קִיּוּם

מַאֲבָק עַל פְּרוּטָה

גַּב זָקוּף מוּל אִיּוּם


עִם הַסֵּפֶר בַּיָּד

וּתְשׁוּקָה לְתַרְבּוּת

וּפִילִים מִכָּל צַד

זַכָּאֵי חֹק הַשְּׁבוּת.


וְהָיְתָה גַּם יוֹנָה שֶׁפָּרְשָׂה כְּנָפַיִם

וְיוֹסִי יֶלֶד שֶׁלָּךְ מֻצְלָח

וּפְסַנְתְּרָן אִיטַלְקִי שֶׁנִּגֵּן שְׁתֵּי יָדַיִם

וְעַכְשָׁו, יִבָּדֵל, לֹא מֻכְרָח


אַךְ אֶת מָה שֶׁנִּשְׁאָר

אַתְּ יָדַעְתְּ לְמַצּוֹת

לֹא יִפִּית, אַף מֻתָּר

לֹא נִסִּית לְרַצּוֹת


קְצָת נִמְאַס לָךְ בַּסּוֹף

לֹא רָצִית כְּבָר יוֹתֵר

רְסִיסִים לֶאֱסֹף

וְהִסְכַּמְתְּ לְוַתֵּר.


הַגַּעַשׁ שָׁכַח גַּם הַקֶּצֶב

וְהַלַּבָּה נוֹתְרָה, מַצֵּבָה

לְשִׂמְחַת חַיִּים שֶׁל עֶצֶב

וַהֲמוֹן הֲמוֹן אַהֲבָה


כִּי תָּמִיד הָיִית סוֹעֶרֶת

לִפְעָמִים אֲפִלּוּ שְׁנוּיָה

אַךְ בִּשְׁבִילִי הָיִית אַחֶרֶת

וּלְעוֹלָם אַתְּ אִמָּא שְׁנִיָּה.


דודיק

"

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

הגיגים מהלב

רגעים של התרגשות מי שלא ראה, בטקס יום הזכרון לשואה, קבוצת תלמידים חרשים, שרה את " התקוה " בשפת הסימנים - לא שמע תקוה מכוננת מימיו. מי שלא ראה אותם, בטקס יום הזכרון לחללי צה`ל, שרים את " אלי, אלי " בשפת הסימנים - לא שמע תפילה זכה מימיו.

בין שכחה לחשכה

השכחה, כך מצאתי במילון היא: " העלמות דבר מהזיכרון". אני יכול לדמיין לעצמי קופסת זיכרון, שבתוכה מונחים זיכרונות בסדר כרונולוג

יְלִיד הַמָּקוֹם

על יוסי הירשברג ז""ל - שכן, איש טוב, אדם נפלא ותמיד. י לָקַחְתִּי דַּפִּים חֲלָקִים וְגַם עֵט אִתִּי לַמִּרְפֶּסֶת חָשַׁבְתִּי - חַכּוּ, מַה בּוֹעֵר

bottom of page