יום שני, 16 בנובמבר 2009
הייתי פעם ילד
עוד דרך להנחיל את המורשת הסבאית המפוארת, היא לנסות ולהסביר שגם אני, הסבא הזקן והטרחני, הייתי פעם ילד שעבר מסלול חיים מפרך, ממש כמו שהם עוברים עכשיו וכדאי אולי שילמדו משהו גם ממני. לא, זה בהחלט לא פרץ אופטי מיות בלתי נשלט וגם לא נסיון לקיצורי דרך. נאמן לדרכי אני מניח את תובנותיי למראשותם וממשיך לדרכי מפוקח ונטול אשליות. ירצו - יאכלו, לא ירצו - ניפגש בחנוכה בפרק העוסק בהילכות דמים.
הייתי פעם ילד
הָיִיתִי פַּעַם יֶלֶד
שֶׁרָצָה לִהְיוֹת גָּדוֹל
הָיִיתִי פַּעַם יֶלֶד
שֶׁרָצָה לָדַעַת הַכֹּל
וְהַיּוֹם אֲנִי אִישׁ גָּדוֹל
שָׁרַק לִקְטֹן מְבַקֵּשׁ
אֶת הָאֱמֶת, אֲנִי יוֹדֵעַ
לֹא עוֹזֵר לְהִתְעַקֵּשׁ
חֲלוֹמוֹת שֶׁל פָּז
כְּמוֹ תִּקְווֹת, לָרֹב,
הֵם לֹא הָעֲלִילָה
הֵם רַק הַ"בְּקָרוֹב"
הָיִיתִי פַּעַם נַעַר
שֶׁבָּגַר וְגַם חָלַם
חָשַׁבְתִּי, אֵין כָּמוֹנִי
הֲכִי פִּקֵּחַ וּמֻשְׁלָם
וְהַיּוֹם אֲנִי אִישׁ מֵבִין
שֶׁלֹּא בָּרוּר לוֹ דָּבָר
וְלִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֵׁב
שֶׁלְּדַעַת, זֶה מְיּוֹתָר
חֲלוֹמוֹת שֶׁל פָּז
כְּמוֹ תִּקְווֹת, לָרֹב,
הֵם לֹא הָעֲלִילָה
הֵם רַק הַ"בְּקָרוֹב"
וְלֹא חָשׁוּב מַה שֶּׁהָיִיתִי
אֵין דֶּרֶךְ חָזְרָה
וּבְעֶצֶם כָּךְ בֵּינֵנוּ
זֶה לֹא כָּל כָּךְ נוֹרָא
לָ דַעַת וְגַם לְהָבִין
כַּמָּה נִפְלָא הָיָה וְתֹם
שֶׁהָיִיתִי פַּעַם יֶלֶד
שֶׁאָהַב כָּל כָּךְ לַחְלֹם
הָיִיתִי פַּעַם יֶלֶד
שֶׁרָצָה לִהְיוֹת גָּדוֹל
הָיִיתִי פַּעַם יֶלֶד
שֶׁרָצָה לָדַעַת הַכֹּל
חֲלוֹמוֹת שֶׁל פָּז
עִם הַרְבֵּה תִּקְווֹת
הֵם חֵלֶק מֵהָעֲלִילָה
שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֲהָבוֹ ת
הֵם חֵלֶק מֵהָעֲלִילָה
וְיֵשׁ גַּם אַכְזָבוֹת
מילים: דודיק הלפרין
לחן: יוני רכטר
תגיות



