יום רביעי, 3 ביוני 2009
אצבעות מדקדקות
קמיץ וקמיצה
בְּיוֹם קֵיצִי
חַמִּים וְטוֹב
מָצָא לוֹ סַבָּא
זְמַן לִכְתֹּב
עַל יַחֲסֵי
הַעֲרָצָה
שֶׁבֵּין קָמָץ
לְבֵין קְמִיצָה
הַכֹּל קָשׁוּר
וְזֶה בָּדוּק
בְּכַף הַיָּד
וּבְדִקְדּוּק
שֶׁבֵּינֵיהֶם
אֵין קֶשֶׁר כְּלָל
וּכְמוֹ תָּמִיד
הַכֹּל מַזָּל
כֵּן זֶה הִתְחִיל
בַּהַתְחָלָה
כְּשֶׁכַּף הַיָּד
הִתְבַּלְבְּלָה
כֵּיצַד אַיֶּלֶת
בְּלִי בּוּשָׁה
קָמָץ אֶחָד
מְאֹד בִּקְּשָׁה
קָמָץ קָטָן
נֶחְמָד תָּמִים
לַמְרוֹת שֶׁלָּהּ
הוּא לֹא מַתְאִים
כִּי פֹּה הַגֹּדֶל
לֹא נֶחֱשָׁב
אֶצְלָהּ פֶּתַח
רָגִיל נִכְתַּב
בִּקְּשָׁה מְאֹד –
אָז כַּף הַיָּד
כָּךְ לַמְּשִׂימָה
קָפְצָה מִיָּד
לָאֶצְבָּעוֹת
שָׁלְחָה מִכְתָּב
שֶׁהִיא זְקוּקָה
לָהֶן עַכְשָׁו
בִּלְעֲדֵיהֶן
זֶה לֹא תָּרוּץ
אֵין לֹא קָמָץ
אַף לֹא קַמְצוּץ
עָנְתָה הַזֶּרֶת
הַקְּטַנָּה
שֶׁכְּמוֹ תָּמִיד
הִיא מוּכָנָה
אֲבָל הַיּוֹם,
כַּמָּה חֲבָל,
הִיא לֹא בְּכֹשֶׁר
בִּכְלָל וּכְלָל
הָאֲגוּדָל
הִסְבִּיר לְיַד
שֶׁהוּא עֲזֹב
יוֹשֵׁב בַּצַּד
וְאֵין סִכּוּי
שֶׁהוּא יָקוּם
אִם לֹא יַבְטִיחוּ
לוֹ תַּשְׁלוּם
וְהָאַמָּה
אָמְרָה לְיַד:
לִהְיוֹת בָּאֶמְצַע
זֶה נֶחְמָד
וְאֵין לָהּ שֶׁמֶץ
כַּוָּנוֹת
לְזוֹ הַשְּׁטוּת
לְהִתְפַּנּוֹת
גַּם הָאֶצְבַּע
לֹא הִתְרַגְּשָׁה
לְשֵׁמַע זֹאת
הַבַּקָּשָׁה
מָשְׁכָה כְּתֵפַיִם
הַמּוֹרָה
עָשְׂתָה פַּרְצוּף
וְלֹא עֶזְרָה
וְכָךְ מִכָּל
הָאֶצְבָּעוֹת
נוֹתְרָה אַחַת
לַאֲנָחוֹת
שֶׁעַל כְּתֵפֶיהָ
כָּאן מוּטָל
עֲתִיד קָמָץ
קָטָן מֻשְׁפָּל
פִּתְאוֹם הֵבִינָה
כַּף הַיָּד
שֶׁבְּלִי קְמִיצָה
הִיא שׁוּב לְבַד
לָקְתָה סִכּוּן
וְהַחְלָטָה
עוֹמֶדֶת הִיא
עַל דַּעְתָּהּ
שָׁוָה מְאֹד
הַמַּאֲמָץ
בִּשְׁבִיל אַיֶּלֶת
וְקָמַץ
קְמִיצָה, קְמִיצוֹנַת,
לָחֲשָׁה
אֲנִי כֻּלִּי
כָּל כָּךְ תְּשׁוּשָׁה
וּבְלִי עֶזְרָה
מִמְּךָ, כָּעֵת,
מֵהַמְּצוּקָה
קָשֶׁה לָצֵאת
הִנֵּה הֵבֵאתִי
עִפָּרוֹן
בִּשְׁבִיל לִכְתֹּב
קָמָץ קְטַנְטֹן
וּלְךָ מֵרֹאשׁ
הֲמוֹן תּוֹדָה
בְּשֵׁם אַיֶּלֶת
הַנֶּכְדָּה
מִיָּד הִסְכִּימָה
הַקְּמִיצָה
כִּי אֵין כָּמוֹהָ
חֲרוּצָה
מִבְּלִי הִסּוּס
וּבְלִי לַחְשֹׁב
הִתְחִילָה הִיא
קְמָצִים לִכְתֹּב
קְטַנִּים גְּדוֹלִים
וְעוֹד אֶחָד
בִּשְׁבִיל נִדְּבֵי
בִּמְיֻחָד
וְכַף הַיָּד
שְׂמֵחָה מְאוֹד
הִיא לֹא צְרִיכָה
יוֹתֵר לִפְחֹד
שֶׁלְּאַיֶּלֶת
לֹא תּוּכַל
לָתֵת קָמָץ
אֶחָד בִּכְלָל
גַּם עֲיֵפָה הִיא
וּמְרֻצָּה
כִּי יֵשׁ קָמָץ
וְיֵשׁ קְמִיצָה
סבאוהב דודיק
תגיות
פוסטים נוספים
כותרת
תקציר



