השמח בחלקו

כדרכם של כול הסבאים בעולם, כך גם אני, משוכנע שאין כמוני מנוסה וחכם- חוץ מסבתא כמובן. השאלה היא, איך דואגים שגם האחרים ידעו את זה. עם הילדים, חבל על הזמן, אין סיכוי אפילו כשהם צריכים ממני משהו. הנכדים ?

שאלה טובה. תשובה חד משמעית אין לי, למרות הנ"ל, אבל שווה לנסות. כך לפחות חשבתי לפני עשר שנים, כשהסבתאות שלי הייתה בחיתוליה, או נכון יותר לומר, כשהנכדה הבכורה שלי הייתה בחיתוליה. אז כתבתי לה שיר מלא תובנות על כמה מהדברים החשובים ביותר בחיים כמו : "לתת זה יותר מלקחת" או "איזה הוא עשיר השמח בחלקו" וגם "בשבח הבטלה".

אז כתבתי ! וכבר אז ידעתי שאין קיצורי דרך וכשהם, הנכדים, יכנסו לעול הסבאות, הם יזכרו, אולי, שסבא שלהם כתב על זה משהו, אבל למי הייתה סבלנות להקשיב לו. מי יודע, אולי הם ישחזרו את הבלוג שלי.

השמח בחלקו

עשיר טורח ועמל

לצבור עוד שפע הישגים

עד פתע גם זמנו אוזל

ונגמרו לו החיים

הדל עסוק בהזיות

משחית את רוב זמנו לשווא

במקום לשמוח ולחיות

את מנת חלקו שאין בה רב

הסר ספק כמעט בכלל

ואין פה שמץ אשליות

שלעשיר וגם לדל

הכי הכי זה סתם לחיות

חושב הסבא ושואל

על נכדתו היקרה

הגות של סתיו מוסר השכל

כיצד תלמד את התורה

כי זאת איילת, יש לומר,

שאם על סבא תסתכל

תוכל לראות יצור מוזר

בטלן מוצהר - אך לא עצל

לפני שנים עשה ניסוי

את התורה כך לממש

עם תחביבים וזמן פנוי

וליהנות ממה שיש

ואז הגיעו הרעים

שלא יכלו יותר לשאת

כי הם חשבו שבחיים

חובה לקחת לא לתת

הבוז להם לבני המן

כי זה עניין של השקפה

צריך לקחת פסק זמן

ולהרים את הכפפה.

כן בחיים יש לפעמים

מין מצבים של אין ברירה

ויש בהם הרבה פרקים

אבל אחת היא התורה

כמו אהבה דרכה ישר,

גם אם זרועה היא חתחתים,

נפלא יהיה גם המחר

וזהו טעם החיים.

סבאוהב דודיק