top of page

יום חמישי, 4 ביוני 2009

שבוע קסום ונכדים

חזרתי אליך בלוגי היקר.

זה כולו שבוע חפוז עד קצר

הרגשת זנוח כאילו נטוש

אז הנה אני מדוגם ונחוש


נסעתי עם סבתא עניין מקהלה

מפגש ביאנאלה של שיר ותפילה

מאתיים למנדל ההוא עם הסון

נכון, התנצר, אך שמר על פאסון


הוסיפו גם לני- גאה וחדיש

ועם התזמורת ביצענו "קדיש"

לפני זה עוד שרנו "אלי", בהמיה

שירת אקפלה בתוך כנסיה


הקיצר שבוע קסום ונפלא

של שקט, ניתוק ושירת מקהלה

ועכשיו זה אתה ואני יחידים

ואולי נצרף גם את כול הנכדים


כי עם כול הכבוד וזה בא מהלב

מה אפשר לצפות כבר מסבאוהב .


במטוס, בדרך חזרה, יש תמיד זמן להעלות את המחשבות על הכתב. זה מה שיצא לי באחת הטיסות הקודמות:


נכדים באויר

בַּמָּטוֹס, בַּמְּרוֹמִים,

עִם הַרְבֵּה מַחְשָׁבוֹת

עַל מַהוּת וְחַיִּים

וְעֻבְדּוֹת חֲשׁוּבוֹת


מִתְגַּנֶּבֶת לַלֵּב

הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּן:

לְשֵׁם מָה מְבִיאִים

יְלָדִים לָעוֹלָם?


בֶּאֱמֶת, בִּשְׁבִיל מָה?

כְּמוֹ חִידַת הִגָּיוֹן

רַק מְעַט מְבִינִים

אֲבָל יֵשׁ פִּתְרוֹן


זֶה כּוֹאֵב זֶה מִטְרָד

זֶה מֵעִיר בַּלֵּילוֹת

זֶה עוֹלֶה לֹא מְעַט

אִי אֶפְשָׁר לְבַלּוֹת


דּוֹאֲגִים, מִתְעַלְּקִים,

מַשְׁקִיעִים בְּתִקְוָה

וּבַסּוֹף אֵין פֵּרוֹת

רַק בְּקֹשִׁי קְלִפָּה


אָז אִם יָד עַל הַלֵּב:

תַּעֲנוּ לִי הוֹרִים

זֶה עִנְיָן שֶׁל מִצְווֹת

אוֹ חֻלְשַׁת יְצָרִים?


לְרָאשֵׁי הַמַּלְבִּין

מִתְגַּנֶּבֶת תְּשׁוּבָה

וְאוּלַי פִּתְרוֹן

לְאוֹתָהּ מַחְשָׁבָה:


הַסִּכּוּי הוּא קָלוּשׁ

שֶׁלְּלֹא יְלָדִים

נִתְבָּרֵךְ וְנִזְכֶּה

לְחַבֵּק נְכָדִים.


עוֹד בְּטֶרֶם נִנְחַתָּ

עַל מַסְלוּל הַמְּצִיאוּת

עִם הֲמוֹן אַהֲבָה

וּקְצָת רוּחַ שֶׁל שְׁטוּת


נְבַשֵּׂר לָעוֹלָם:

כִּי הַבּוֹנוּס גָּדוֹל

וּכְדַאי עֲבוּרוֹ

לִפְעָמִים קְצָת לִסְבֹּל.

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

השמח בחלקו

כדרכם של כול הסבאים בעולם, כך גם אני, משוכנע שאין כמוני מנוסה וחכם- חוץ מסבתא כמובן. השאלה היא, איך דואגים שגם האחרים ידעו את זה.

גילוי נאות

סבא שלי סבא שלי, אתם כבר יודעים, שייך לקבוצת הדורי הפנים הוא לא סתם זקן עם שיבה ומקל הוא סבא נמרץ ואשמאי די הולל בבוקר הוא קם קצת עייף מלישון אוכל שוב סובין וקורא בעיתון מבין לליבם…

סבתא רבה

בדרך כלל אני כותב על הנכדים, סבתא וסבא ומה שביניהם. גם היום, כשיגרת ליל שבת, השבט כולו מתאסף סביב השולחן, לועס, מדבר, צוחק ולפעמים גם בוכה.

bottom of page