יום ראשון, 20 בינואר 2013
מין הארה
מנהרה של זמן
הָאֲנָשִׁים הוֹלְכִים
בְּמִנְהָרָה שֶׁל זְמַן
תָּמִיד הֵם מֻכְרָחִים
וְזֶה חָקוּק מִזְּמַן
לָהּ אֶלֶף נְתִיבִים
לַעֲשׂוּיִים בְּלִי חַת
מִשְׁעוֹל לַעֲלוּבִים
וִיצִיאָה אַחַת
וְלֹא נֵדַע פִּשְּׁרָה
בְּטֶרֶם נְהַלֵּךְ
לְנַחַת אוֹ לְרַע
כִּי הַנִּסְתָּר מוֹלֵךְ
לְכָל אֶחָד הַקֶּצֶב
וְעֹצֶם חֲוָיָה
וְלִפְעָמִים הָעֶצֶב
הוּא בֶּן הַלְּוָיָה
וְרַק מִי שֶׁפּוֹסֵעַ בָּהּ
בִּנְהָרָה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה
יָרֵא אֲבָל יִצְלַח דַּרְכָּהּ
בְּלִי צֵל זִילוּת וּבְעָתָה
דודיק
תגיות
פוסטים נוספים
שיר לא פשוט
הריונו ארוך ומיוסר אך לידתו מהירה ומזככת ואם אדרש אי פעם להסבירו, עלול אני להצטער על פרסומו. שִׁיר לֹא פָּשׁוּט יֵשׁ לִי חֲלוֹם וְגַם גַּעְגּוּעַ - הוֹלְמִים בֶּחָזֶה זֶה לֹא מֵהַיּוֹם יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שִׁגָּיוֹן שֶׁכָּזֶה לֹא חִבּוּק שֶׁאוֹהֵב לֹא חִבָּה מֵהַלֵּב לֹא תְּמִיכָה וְעִידוּד שֶׁהָלְכוּ לְאִבּוּד רַק מְעַט תְּשׂוּמַת לֵב קְצָת פְּתִיחוּת, הֲבָנָה נִסָּיוֹן לְשַׁלֵּב בֵּין אֱמֶת לַבִּינָה נְכוֹנוּת לְקַבֵּל בְּלִי תָּמִיד לְהָשִׁיב וּבְכָל עֵת לְסַרְבֵּל - פָּשׁוּט לְהַקְשִׁיב.
