top of page

יום ראשון, 20 בינואר 2013

מין הארה

מנהרה של זמן

הָאֲנָשִׁים הוֹלְכִים

בְּמִנְהָרָה שֶׁל זְמַן

תָּמִיד הֵם מֻכְרָחִים

וְזֶה חָקוּק מִזְּמַן


לָהּ אֶלֶף נְתִיבִים

לַעֲשׂוּיִים בְּלִי חַת

מִשְׁעוֹל לַעֲלוּבִים

וִיצִיאָה אַחַת


וְלֹא נֵדַע פִּשְּׁרָה

בְּטֶרֶם נְהַלֵּךְ

לְנַחַת אוֹ לְרַע

כִּי הַנִּסְתָּר מוֹלֵךְ


לְכָל אֶחָד הַקֶּצֶב

וְעֹצֶם חֲוָיָה

וְלִפְעָמִים הָעֶצֶב

הוּא בֶּן הַלְּוָיָה


וְרַק מִי שֶׁפּוֹסֵעַ בָּהּ

בִּנְהָרָה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה

יָרֵא אֲבָל יִצְלַח דַּרְכָּהּ

בְּלִי צֵל זִילוּת וּבְעָתָה


דודיק

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

שִׁשִּׁים פְּלוּס

אמא שלי בת תשעים אבל חושבת ש""תשעים"" עושה אותה קצת מבוגרת. יותר עדיף שִׁשִּׁים פְּלוּס יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁעָבְרוּ כְּבָר תִּשְׁעִים אֲבָל הִיא?

שיר תיקון

את השיר הבא כתבתי ברגע של חולשה, רפיון של עצב ושמץ של כעס מהול בחמלה עצמית. קראתי לו – "שיר לא פשוט"

שיר לא פשוט

הריונו ארוך ומיוסר אך לידתו מהירה ומזככת ואם אדרש אי פעם להסבירו, עלול אני להצטער על פרסומו. שִׁיר לֹא פָּשׁוּט יֵשׁ לִי חֲלוֹם וְגַם גַּעְגּוּעַ - הוֹלְמִים בֶּחָזֶה זֶה לֹא מֵהַיּוֹם יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ שִׁגָּיוֹן שֶׁכָּזֶה לֹא חִבּוּק שֶׁאוֹהֵב לֹא חִבָּה מֵהַלֵּב לֹא תְּמִיכָה וְעִידוּד שֶׁהָלְכוּ לְאִבּוּד רַק מְעַט תְּשׂוּמַת לֵב קְצָת פְּתִיחוּת, הֲבָנָה נִסָּיוֹן לְשַׁלֵּב בֵּין אֱמֶת לַבִּינָה נְכוֹנוּת לְקַבֵּל בְּלִי תָּמִיד לְהָשִׁיב וּבְכָל עֵת לְסַרְבֵּל - פָּשׁוּט לְהַקְשִׁיב.

bottom of page