top of page

יום ראשון, 20 בינואר 2013

מין הארה

מנהרה של זמן

הָאֲנָשִׁים הוֹלְכִים

בְּמִנְהָרָה שֶׁל זְמַן

תָּמִיד הֵם מֻכְרָחִים

וְזֶה חָקוּק מִזְּמַן


לָהּ אֶלֶף נְתִיבִים

לַעֲשׂוּיִים בְּלִי חַת

מִשְׁעוֹל לַעֲלוּבִים

וִיצִיאָה אַחַת


וְלֹא נֵדַע פִּשְּׁרָה

בְּטֶרֶם נְהַלֵּךְ

לְנַחַת אוֹ לְרַע

כִּי הַנִּסְתָּר מוֹלֵךְ


לְכָל אֶחָד הַקֶּצֶב

וְעֹצֶם חֲוָיָה

וְלִפְעָמִים הָעֶצֶב

הוּא בֶּן הַלְּוָיָה


וְרַק מִי שֶׁפּוֹסֵעַ בָּהּ

בִּנְהָרָה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה

יָרֵא אֲבָל יִצְלַח דַּרְכָּהּ

בְּלִי צֵל זִילוּת וּבְעָתָה


דודיק

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

נר ניצחון

איילת נכדתי הבכורה, סיימה ביקור בפולין במסגרת משלחת של הצופים. סבתא רבה שלה, נחמה, הייתה ניצולת שואה, כמעט שריד יחידי למשפחתה הענפה מוורשה.

בין שכחה לחשכה

השכחה, כך מצאתי במילון היא: " העלמות דבר מהזיכרון". אני יכול לדמיין לעצמי קופסת זיכרון, שבתוכה מונחים זיכרונות בסדר כרונולוג

הגיגים שאחרי הטקסים

הגיגים שאחרי הטקסים.
אסור שילד יקנא בציפור. שיר מתוך האלבום "סודותי בשירים”.

bottom of page