אלת המזל

אתם בודאי זוכרים את ההכנות והשיר למאיה, נכדת גן פקן שלי.

ובכן - זה עבד. לפני מספר ימים אני מתייצב בשעת בוקר בשערי גן פקן ומוצא את האגוזים המלאכים ישובים בשקט ומצפים דרוכים לראות ולשמוע את סבא בא לגן. אני מתיישב על כיסא של קטנים, פניי אל מול אסופת הדרדקים, מרוחים בחיוך מחוף אל חוף,  כזה שמכריז קבל עם וחדווה: אין מאושר ממני.

לצידי יושבת מתרפקת בשעה הקרובה - מאיה ובידיה השלטים אותם איירה בכישרון רב לפני כמה ימים. את השלטים, עליהם רשמה סבתא מספר פסוקים נבחרים מתוך השיר של סבא, הניפה בכל פעם שהגעתי אליהם במהלך הקראת השיר.

לאחר הקראת השיר ועוד שניים, שאלה הגננת את הילדים אם יש להם מה להגיד לסבא. הילדים חלקו איתי את חוויותיהם ואז מאיה אמרה שגם לה יש מה להגיד. היא קמה ממקומה, כרכה את זרועותיה סביב צווארי וחיבקה אותי בעוצמה שניות ארוכות.

מי צריך מילים לשיר אהבה שכזה?

ומנחת הגן לנחת בחצר.

באחד הערבים נכנסה אלינו הביתה אלה, נכדתנו בת השלוש לתופין של לפני השינה. לאחר שהבחנתי בה כשהיא מפהקת, שאלתי אותה, כדרכם של סבאים מציקים, לפשר הפיהוק. ""אני לא מפהקת"" השיבה לי, ""זה רק אויר שנכנס לי לפה"". לזה צרפתי עוד מספר פנינים והנה המחרוזת לפניכם.

אלת המזל

בחצר שלנו צומחת אלה

אלילה

לרוב היא צוחקת, עיתים גם בוכה

נסיכה

מקפידה על לבוש

ואוהבת שמלות

חיוכה קל, כבוש

עיניה כחולות

היא משב של חדווה

ותמימות לבבית

וצחוקה כאדווה

מקסימה, שובבית

עלי ערב נכנסת קורנת

ונוטפת פנינים – מי יצפה

"לא פיהקתי" בלהט אומרת

"זה אויר שנכנס לי לפה"

ומיד ממשיכה הגיגיה

על בריאות ומיניי תובנות

ואני כבר כמעט משתגע

ומרגיש לידה קול ענות.

"כשאני לא מרגישה טוב בכלל

אז אמא נוגעת לי במצח

ומיד כמובן, רק בגלל

זה עובר לי לגמרי, לנצח.

אם כואבת לי האוזן נורא

אז הולכים לרופא – הוא בודק

מסתכל לי בפנים מה קרה

ומיד זה עובר- זה צודק.

והכי כשהבטן כואבת

אז רצים לאסלה חיש מהר

מורידים תחתונים ולשבת

וגם קאקי עושים - זה עובר".

אמרה אלתנו דברי מעלה

אמרו גם חז""ל

ועל מי שצמחה בחצרו האלה

אמרו – בר מזל

סבאוהב דודיק