ההצגה הכי טובה

כבר הפלגנו לא מעט בשבחם של מפגשי ליל שבת. השבט כולו מתאסף סביב שולחן האוכל, שכבר מזמן לא זכה לחזור לממדיו הטבעיים נטולי הארכות ותוספות שוליים.

כך בעוד המבוגרים מקנחים בביס אחרון ומלהגים על השבוע שחלף, מתחמקים הזאטוטים מהשולחן ומהשאלות המטרידות שחוזרות על עצמן כגון: "סיימתם לאכול, שלא תבקשו אחר כך תוספת " או "למה ביקשת עוד שניצל, בקושי גמרת חצי" ונעלמים בחדרי הילדים כדי לעשות חזרות למופע השבועי.

מלאי התרגשות הם חוזרים לסלון ומכריזים בקול על ההצגה הכי טובה של הערב. המבוגרים מסבים את כיסאותיהם, סוכרים את פיהם וארשת של נחת נמרחת על פניהם מאוזן לאוזן.

הפעם איילת ושלשת אחיה באקרובטיקה מלאת תעוזה וגמישות.

איילת מתעמלת

שֶׁקֶט עַכְשָׁו

כַּבּוּ אֶת הָאוֹר

אֲנִי רִאשׁוֹנָה

וְכֻלָּם מֵאָחוֹר

קְפִיצוֹת גִּלְגּוּלִים

לְקוֹל מַנְגִּינָה

אַתֶּם הִסְתַּכְּלוּ

כִּי אֲנִי מַדְגִּימָה

וּמִיָּד אַחֲרֵי

הִבִּיטוּ עָלָיו

כַּפַּיִם, כַּפַּיִם,

הֵידָד לְנַדֵּב

קוֹפֵץ מִתְגַּלְגֵּל הוּא

בְּגִיל וּבְרֹן

נוֹפֵל עַל הָרֹאשׁ

מַזָּל יֵשׁ מִזְרוֹן

שְׁלִישִׁי גַּלְגִּלּוֹן

כְּבָר חֲסַר סַבְלָנוּת

מְחַכֶּה לְתוֹרוֹ

בְּמוֹפַע לוּלְיָנוּת

מְעַנְטֵז מִסְתּוֹבֵב

וּמוֹשִׁיט אֶת יָדָיו

הוּא קוֹפֵץ לְפָנִים

בְּדִיּוּק כְּמוֹ נָדָב

אַחֲרוֹן בַּשּׁוּרָה

זֶה אָסָף הַקָּטֹן

שֶׁפּוֹסֵעַ בְּעֹז

לְמֶרְכַּז הַמִּזְרוֹן

הוּא עוֹצֵר מִתְכּוֹפֵף

וּמוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ

מִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ כֻּלָּם

בְּלִי מוֹרָא בְּלִי לַחֲשֹׁשׁ

לְתַרְגִּיל אַחֲרוֹן

נִתְקַבְּצָה יַחְדָּיו

אָסְפֵי עִם גַּל

וַאֲנִי עִם נָדָב

אַרְבָּעָה נְכָדִים

וַהֲמוֹן כִּשָּׁרוֹן

צוֹחֲקִים נֶהֱנִים

עַל אוֹתוֹ הַמִּזְרוֹן

הִסְתַּיֵּם הַמּוֹפָע

זֶה הַזְּמַן לְהוֹדוֹת

לַהוֹרִים לַסָּבִים

לַדּוֹדִים לַדּוֹדוֹת

בִּזְכוּתְכֶם זֶה הָיָה

לְמִפְגָּן אֵיכוּתִי

וְאוּלַי רַק אוּלַי

זֶה גַּם קְצָת בִּזְכוּתִי

אָז הָרִיעוּ כֻּלְּכֶם

לֹא תַּזִּיק קְצָת חִבָּה

הַמּוֹפָע עוֹד יָשׁוּב

בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא

סבאוהב דודיק