סגירת מעגל

הברוש של דגניה – "הברוש של המדינה" שניטע על ידי מגיניי דגניה בתש"ח, לזיכרו של הברוש – "ארז" - שנטע הרצל במוצא ב 1898, קרס ונעקר בסערה באפריל 2018.

ענפיו של העץ שקרס הועברו על ידי קק"ל לפרופסור יוסי ריוב מהפקולטה לחקלאות ברחובות והוא השריש מהם שתילים חדשים. 30 מהם אמורים היו להישתל מחדש בדגניה על ידי הנשיא רובי ריבלין, אלא שהאירוע בוטל בגלל הקורונה.

העצים חלקם לא שרדו וחלקם הוחזרו למשתלת קק"ל בצומת גולני. מנהל המשתלה דאז, הירוי אמרה, החליט לטעת אותם כשדרה במשתלה והשריש כמות נוספת, מתוך כוונה לשמר את העץ שנפל ומורשתו.

באחד מביקוריי הרבים במשתלה, בפברואר 2023, ראיתי את השתילים מונחים בצד. לשאלתי. סיפר לי הירוי, ידידי הטוב, את סיפורו של העץ ואת השתלשלות העניינים. מאחר וידעתי שהוא עומד לצאת לגמלאות, שאלתי אותו אם אני יכול לקחת את השתילים, שנראו ברושים מצויים לכל דבר ומוצאם המיוחד היה ידוע רק לו ועכשיו גם לי.

הירוי נענה ברצון והשתילים הועברו כלאחר כבוד לחממה בגני עם. בדרך כבר היה לי ברור שאני מנסה להפוך את הסיפור לפרויקט ארצי במטרה לטעת את צאצאי הברוש בכל מקום שירצו להנציח את מורשתו יחד עם הנצחת אנשים או אירועים נוספים.

את הסיפור תוכלו למצוא באתר שלי https://www.dodik.co.il/habrosh

לפני כשבועיים, הוזמנתי על ידי רותי זמורה – אמא של ארנון ז"ל שנהרג במבצע לשחרור החטופים ושגם לזכרו ניטע ברוש  בגבעת עדה, לטקס נטיעת עץ בשדרת הנשיאים שבמוצא. שם, ליד שרידיי הברוש שנטע הרצל, נטעו כל אחד מנשיאי ישראל, עץ.

הברוש והשלט לזכרו של ארנון.

חיה, מנהלת "בית חלוצי האור" שממוקם בסמוך לשדרה, החליטה לחדש את המסורת והזמינה את הנשיא יצחק הרצוג לטעת עץ משלו. אלא שאז הסתבר שהמסורת דלגה על הנשיא ריבלין וזה הוזמן להשלים את החסר עוד לפני.

הנשיא ריבלין נענה כמובן והגיע כדי לטעת את העץ. כך נפגשנו. אני הבאתי עץ ברוש מהחממה וספרתי לו שהוא הסיבה בגללה אני מביא ברוש "מקורי" אותו הוא עומד לטעת.

"אתה לא נטעת בגלל הקורונה ואני קיבלתי את העצים למשמרת ולנטיעת המשך כאן ובכול הארץ".

הנשיא חייך ונטע כפי שתוכלו לראות בתמונה.

המעגל נסגר אבל עוד היד נטועה. העצים הושרשו שוב והפרויקט הולך ומתרחב.

על כך ועוד בפוסט הבא.