כותבים השניים את האחת.

שוב אנחנו נפגשים - נעמי גונן ואנוכי.

נעמי, האהובה שאנני מכיר, כותבת בפייסבוק שלה כהרגלה שיר לשבת.

מילים קולעות ולא מתפשרות והפעם אחת אחר השניה, בטור אנכי, תפילה לימים הנוראים

העוברים עלינו בעת הזו.

היא לי השראה ואני רק מוסיף את התפילה שלי ה"משתרגת" (כך כתבה לי לאחר מכן) בשלה.

לשיר המשותף קראתי:

תפילות

אָנָּא אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים

אֵלִי הַטּוֹב שֶׁאֵי שָׁם בַּשָּׁמַיִם

הַמְתֵּק וּשְׁלַח מַלְאָכִים

אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה נוֹקִיר שִׁבְעָתַיִם

יַמֵּנוּ עוֹבְרִים כִּבְתוֹךְ חָרָבָה

בְּסֻכָּרִיָּה לֹא נָחִיל אֶת יֵשׁוּת קִיּוּמֵנוּ

הַנִּקְרֵאת: "הַחַיִּים בֵּין אֱמֶת לְחוֹבָה"

שִׁעֲמוּם - מִי יִתֵּן שִׁגְרָתֵנוּ.

נעמי גונן            דודיק

נובעים השנים מן האחד.