שרביט 99

ראיתי שחוגגים בבלוגיה אז לא עמדתי בפיתוי ולחצתי.

1. מה הנושא של הרשומה הכי טובה שעדיין לא נכתבה? מי היה כותב אותה? למה לא כתבת אותה בעצמך עד היום?

הרשומה הכי טובה, לא תכתב לעולם. תמיד תהיינה טובות ממנה.

2. במה תעסוק הרשומה השני מיליון שתכתבו בבלוג שלכם? מה תהייה הכותרת שלה?

בהתחשב בקצב הכתיבה שלי, תהיה כותרת הרשומה השני מיליון שאכתוב: ""פתי מאמין"" והיא תעסוק בחגיגות העשרים אלף שנה למציאת הגן לאריכות ימים, כמשל לאופטימיות זהירה שיש לנקוט בכל מה שקשור לפתרון הסכסוך במזרח התיכון.

3. אילו הייתם יכולים לבחור איפה לפרסם את רשומת השני מיליון – איפה הייתם מפרסמים אותה? בעיתון? על קיר של בניין? בכיתוב עשן בשמים?

הייתי מפרסם אותה על חומות ההפרדה באשר הן וגם מדפיס סטיקרים ומדביק אותם על האגואים המנופחים של המנהיגים באשר הם.

4. איזה פריט, חפץ או כל דבר אחר (כן, גם דג זהב הולך) הייתם רוצים שיהיה לכם שני מיליון ממנו?

שני מיליון? נכדים, רק נכדים!

5. הבלוגיה חוגגת את הרשומה השני מיליון. האם יש לכם בבלוג רשומה שקיבלה מספר מיוחד (מספר עגול, מספר ""זהב"" וכו')? או אולי רשומה שמייצגת מספר בעל משמעות אישית עבורכם?

מספר אולי לא, מזכיר לי ימים אפלים, אבל את המסר הראשון שקיבלתי, אני נוצר בליבי. בגללו אני עוד כאן.

6. לבלוגיה לקח 8 שנים להגיע לשתי מיליון רשומות – מה אתם הספקתם לעשות בזמן הזה?

לחלום, לאהוב ולתת. יותר ממה שציפיתי, פחות ממה שיכולתי וגם החמצה גדולה אחת לפחות.

7. עם מי הייתי רוצה להרים כוסית לחיי המיליון הבא ולשלוח לו בקבוק יין תבור משובח במתנה?

כוסית של יין אני מרים עם כל מי שנכנס לבלוג שלי, למרות שאת רובם אני לא מכיר. עם המעטים שמגיבים אני יכול אפילו לגמור בקבוק שלם ועם רפי - ויסקי טוב הולך מצויין.

אבל יש גם את "האחת"

ואם נגמר היין, הייתי מסתפק גם בכוס קפה.

לא, מסר אני לא אשלח לה. אני חושש שזה יביך אותה וזה לא מה שהייתי רוצה. אז מיסרו לה אתם בבקשה את השרביט וגם את השיר הזה:

בְּתֹם לִבִּי

הִנֵּה כִּכְלוֹת, נָפַל דָּבָר

אֲנִי עַל הַבִּרְכַּיִם

לִגְזַר דִּינֵךְ אוֹשִׁיט צַוָּאר

אֶשָּׂא אֶת הָעֵינַיִם.

אֶת מֶחְדָּלַי יְגַלְגְּלוּ

בְּזֶפֶת וְנוֹצוֹת

עַל חֶרְפָּתִי יִתְגּוֹלְלוּ

קְלוֹנִי - בְּרֹאשׁ חוּצוֹת

אֲבָל יוֹתֵר מִכָּל בּוּשָׁה

כּוֹאֶבֶת הַבְּדִידוּת

וְלִי - יַתְמוּת הַלֵּב קָשָׁה

אָבְדַן הַיְּדִידוּת

יְדִידָתִי, נָפַל דָּבָר

אֲנִי עַל הַבִּרְכַּיִם

לִגְזַר דִּינֵךְ אוֹשִׁיט צַוָּאר

אֶשָּׂא אֶת הָעֵינַיִם

בְּתֹם לִבִּי נָהַגְתִּי בָּךְ

בְּחֹסֶר רְגִישׁוּת

עִנְיָן מֻרְכָּב וּמְסֻבָּךְ

חֻלְשַׁת הָאֲדִישׁוּת

גַּם אִם בָּחַרְתְּ לְהֵעָלֵב

אֲנִי הוּא הַנִּדּוֹן

וְאִם תַּחְלִיטִי - חֵץ לַלֵּב,

אֶפְשָׁר מִקּוּפִּידוֹן ?

חֶמְדַּת לִבִּי, נָפַל דָּבָר

אֲנִי עַל הַבִּרְכַּיִם

לִגְזַר דִּינֵךְ אוֹשִׁיט צַוָּאר

אֶשָּׂא אֶת הָעֵינַיִם

גַּם לוּ יָכֹלְתִּי לְהָשִׁיב

מִלִּים לִנְדָנָן

הֵן שַׁיָּכוֹת כְּבָר לַמַּקְשִׁיב

טוֹבְלוֹת בְּעֶלְבּוֹנָן

אַךְ אֵין דָּבָר נָכוֹן יוֹתֵר,

אוֹסִיף לָךְ בְּלִי חֶשְׁבּוֹן

שֶׁהַיְּכֹלֶת לְוַתֵּר

עוֹלָה עַל כָּל עֶלְבּוֹן

אֲהוּבָתִי, נָפַל דָּבָר

אֲנִי עַל הַבִּרְכַּיִם

לִגְזַר דִּינֵךְ אוֹשִׁיט צַוָּאר

אֶשָּׂא אֶת הָעֵינַיִם

וְעוֹד אֹמַר לָךְ בְּכָל פֶּה

לַמְרוֹת הַדְּאָבָה

אֶת הָאֱמֶת לֹא אֲיַפֶּה,

כּוֹחָהּ שֶׁל אַהֲבָה

אַךְ בִּלְעָדַיִךְ מִלּוֹתַי,

שַׁלֶּכֶת מַחְשָׁבוֹת

כְּבָר זְמַן אָבִיב - אָז אֵי מָתַי

יְלַבְלְבוּ תִּקְווֹת ?

בִּרְכַּי שְׁחוּקוֹת, כְּמוֹ מִלּוֹתַי

מִלִּים כְּעֶלְבּוֹנוֹת

אִם שָׁת לִבֵּךְ אֶל תְּפִלּוֹתַי-

אַשְׁרֵי הַהֲבָנוֹת

סבאוהב דודיק