המילים שלה במילים שלי

אתם כבר מכירים את ידידתי שאינני מכיר - נומי מ"הצבע של המחשבות".

את מחשבותיה היא צובעת במילים שיוצרות, לפחות אצלי, קשת ענקית הנמתחת

על פני ענני המחשבות ומחברת בין שתי נפשות המשען.

כך היא כותבת בבלוג שלה

מלים ומריבות

מלים בכמויות רבּות

הן בעבורי מלים רבות

ואני מדללת אותי מתוכָן

כדי שתפסקנה לריב.

אולי פעם יהיה בהן העוז

להעמיק בי זרועות

ולצלול איתי אל תוך המהומה

מבלי לחשוש

ממערבולות

או מקוצר נשימה.

משהוא בצבעים שלה גורם לי לכתוב את זה כך:

מִלִּים אֵינָן מַקְשִׁיבוֹת

מִלִּים מִתְרוֹצְצוֹת בְּרֹאשִׁי

וְגַם מַחְשָׁבוֹת

לִפְעָמִים מֵיטִיבוֹת עִם נַפְשִׁי

לָרֹב מְעִיבוֹת

מִלִּים שֶׁל חֲשָׁשׁ וּדְאָגָה

שֶׁאֵינָן מַקְשִׁיבוֹת

לְהֶמְיַת צִפִּיּוֹת  וְעֶרְגָּה

בְּאוֹתָן מַחְשָׁבוֹת

וַאֲנִי מְדַלֵּל אֶת עַצְמִי מִתּוֹכָן

כְּדֵי שֶׁיַּפְסִיקוּ לָרִיב

מִתְנַתֵּק לְהַחְלִישׁ אֶת כּוֹחָן

לֹא מוּכָן יוֹתֵר לְהַקְרִיב

וְאוּלַי יִהְיֶה בָּן הָעֹז

לִצְלֹל עִמָּדִי

לְהַעֲמִיק בִּי וְלֶאֱחֹז

בְּכָל מְאוֹדִי

מִמְּצוּלוֹת דַּעְתִּי לֹא לַחְשֹׁשׁ

לְפַיֵּס אֶת רוּחִי

כִּי הַכֹּל מִתְרַחֵשׁ רַק בָּרֹאשׁ

אַךְ הַלֵּב הוּא הֲכִי

וַאֲנִי מִתְכַּרְבֵּל עִם עַצְמִי בְּתוֹכָן

אֶת חֻמָּן מְנַסֶּה לְהָשִׁיב

מִתְחַבֵּר, כְּמוֹ מַכִּיר בְּכוֹחָן

גַּם יוֹדֵעַ - צָרִיךְ לְהַקְשִׁיב

סבאוהב דודיק