top of page

יום שלישי, 21 בנובמבר 2017

באתי לבקר את אמא בעת שאכלה את ארוחת הצהריים שלה. לפתע כשלה ידה הרועדת

בנחת הרימה את מבטה, הסתכלה בי והפטירה ללא שמץ של מרירות או טרונייה...


זקנה אמא שלך

אִמָּא יוֹשֶׁבֶת

לְשֻׁלְחַן צָהֳרַיִם

עַל מָה הִיא חוֹשֶׁבֶת

וְהַאִם הִיא בִּכְלָל

מַבָּט בִּי שׁוֹלַחַת

מֵעַל מִשְׁקָפַיִם

וְשׁוּב הִיא סוֹלַחַת

הַאִם זֶה בִּגְלַל


הַיָּד הָרוֹעֶדֶת

חֻלְשַׁת זִכָּרוֹן

אוּלַי לֹא פּוֹחֶדֶת

קוֹרֶנֶת עֶדְנָה

לְפֶתַע אוֹמֶרֶת

הֶסְבֵּר וּפִתְרוֹן

שֶׁאֵין זֶה אַחֶרֶת

כִּי הִיא כְּבָר זְקֵנָה.


וַאֲנִי בְּחִבָּה בְּלִי מִלִּים לָהּ מֵשִׁיב

בְּמַבָּט מְצֹעָף וּמְלַטֵּף - לֹא עָצוּב

וְהַלֵּב מְחַיֵּךְ מְנֻחָם וּמַקְשִׁיב

מְקַוֶּה שֶׁהָרֶגַע הַזֶּה עוֹד יָשׁוּב.


דודיק



תגיות

תגובות
Beoordeeld met 0 uit 5 sterren.
Nog geen beoordelingen
הוסף/י דירוג
Deel je gedachtenPlaats de eerste opmerking.

פוסטים נוספים

הארץ שלי

מחר יום הזיכרון לחללי צה""ל. יום אחד בשנה שבו אני פוגש אבנים ואנשים שזוכרים כל השנה.

דמעות בלי טעם

דְּמָעוֹת בְּלִי טַעַם שָׁמַיִם אֵינָם צוֹחֲקִים לְעוֹלָם גַּם לֹא מְחַיְּכִים שָׁמַיִם אֵינָם בּוֹכִים עַל כֻּלָּם גַּם לֹא מַלְאָכִים שֶׁהֵם לֹא עֲצוּבִים אַף פַּעַם לַדְּמָעוֹת שֶׁלָּהֶם אֵין טַעַם כִּי הֵם לֹא מַרְגִּישִׁים כְּמוֹ אֲנָשִׁים

בִּמְחִילָה

וְהָעָם מִתְיַצֵּב מוּל הָאֵל וְאָרוֹן מְמָרֵק נִשְׁמָתוֹ, מְצַחְצֵחַ גָּרוֹן מִתְנַצֵּל, מִצְטַדֵּק, מְנַסֶּה לְפָחוֹת מְגַלְגֵּל אֶת עֵינָיו וְשׁוֹטֵחַ סְלִיחוֹת

bottom of page