בתוך הבלם

הָיִיתָ לִי חֲבֵר וְעַכְשָׁו אַתָּה גַּעְגּוּעַ אֲנִי רָצִיתִי אוֹתְךָ לְיוֹתֵר אַךְ אַתָּה מָה שֶׁאֵין כַּיָּדוּעַ כָּתֵף לְהָנִיחַ בָּהּ רֹאשׁ מְיֻסָּר רִגְעֵי הַקְשָׁבָה לְקִרְעֵי מַחְשָׁבוֹת מוֹרֵה נְבוֹכִים שֶׁאִתּוֹ זֶה אֶפְשָׁר וְשֵׂכֶל יָשָׁר

זְמַן פְּרֵדָה מֵחָבֵר וְאָהוּב לֹא נִמְדַּד בְּשָׁנִים אוֹ יָמִים וְשָׁעוֹת הַשָּׁעוֹן הוּא אַחֵר וְעָצוּב וּמְחוֹגָיו נוֹקְפִים גַּעְגּוּעִים וּדְמָעוֹת עֵת הַגּוּף מִסְתַּלֵּק לְאִבּוּד וְהַנֶּפֶשׁ כְּלוּאָה בְּנִבְכֵי זִכָּרוֹן

הרהורים לאחר יום הזיכרון השלישי – יום העצמאות ביום העצמאות אני זוכר את כל אלה שלא נפלו, לא בגופם ולא ברוחם. אותם שהגשימו את החלום, שמימשו את החזון, בהרבה נחישות וכישרון והכל למען האמת שלהם והדורות הבאים.