בציר חיי

דימויים הלקוחים מהטבע הם חיזיון נפרץ בלשוננו. כאשר אנחנו באים לתאר את חיינו ואת התחושות הפוקדות אותנו, אנחנו ""מטבעים"" אותם לעיתים כיד הדמיון הטובה עלינו.

זורחים כשמש או שוקעים, עולים או נופלים ככוכבים. פורחים מאושר או נובלים חלילה כשהשלכת בלבבנו. אנחנו זורעים בדמעה וקוטפים אחר כך את פירות הצלחתנו או את באושי מחדלנו ועוד ועוד.

הפעם אני מבקש לספר לכם על .....

בציר חיי

סַבָּא יוֹם אֶחָד אָסַף

קִבֵּץ אֶת נְכָדָיו

הוּא לֹא סָנַט וְלֹא נָזַף

הִקְרִיא כָּךְ מִן הַכְּתָב

אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּצִיר חַיַּי

מִכֶּרֶם עֲמָלִי

נָכוֹן, טָרְחוּ בּוֹ יְלָדַי

הַיַּיִן הוּא שֶׁלִּי

וְיֵשׁ בּוֹ שֶׁפַע טְעָמִים

נִיחוֹחַ, עֲפִיצוּת

כְּשֶׁסָּבְתָא וַאֲנִי לוֹגְמִים

עוֹלָה הָעֲלִיצוּת

לְכָל אַחַד הַבְּלֶנְד שֶׁלּוֹ

תָּלוּי גַּם בֶּחָבִית

קְחוּ לְמָשָׁל אֶת גַּיְא מַרְלוֹ

אֶצְלוֹ זֶה מֵחַגִּית

וְאִם תּוֹסִיפוּ לְעָמִית

הֲדַס, עִם קְצָת דִּמְיוֹן

תִּשְׁתּוּ יָשָׁר מֵהֶחָבִית

הֲדַסָּה סוֹבִינְיוֹן

אֵצֶל לִירוֹן  בְּלִי תַּחֲרוּת

יֵשׁ יֶקֶב נוֹעָזִים

אֱיָל מַשְׁגִּיחַ הַכַּשְׁרוּת

הַיַּיִן - נְתָזִים

וּלְקִנּוּחַ קְצָת מָתוֹק

רוֹזֶה וָרֹד בָּהִיר

יֵינָן וָתִיק, רַק קְצָת, בִּצְחוֹק

הַיַּיִן הוּא צָעִיר

עֲנָת מָזְגָה לָהּ אֶת עִידָּן

אַךְ זֶה לֹא הָעִקָּר

הוּא פֵּרוֹתִי וּמְעֻדָּן

טָעִים וְלֹא יָקַר

בַּכֶּרֶם סַבָּא כָּךְ אָסָף

קִבֵּץ אֶת נְכָדָיו

הוּא לֹא סָנַט וְלֹא נָזַף

הִקְרִיא כָּךְ מִן הַכְּתָב

אַתֶּם כֻּלְּכֶם מִבְּצִיר חַיַּי

יֵינוֹת מְשֻׁבָּחִים

לְסָבְתָא וְגַם לִי זֶה שַׁי

הֱיוּ מְבֹרָכִים

סבאוהב  דודיק