יום שלישי, 8 ביוני 2010
שביל בראש טוב
בין כל ההגיגים והמחשבות המעמיקות על רומו של עולם, יש גם את הדבר האמיתי. זה שמסדר לך את הראש ושנותן לך באחת, את הפרופורציות של החיים ובכלל. זה שמורח לך על הפרצוף המשמים והרציני שלך, חיוך באורך של הגלות, שכולו נחת צרופה והנאה שמימית.
נכון, אני מתכוון לאמרת שפר או סתם חכמה של אחד הנכדים. כזו שאתה שומע במו אוזניך או מפי אחד המתווכים המורשים כמו ההורים של הגאון התורן או סבתא שלו.
הפעם זאת אורי - אורילו בפי אימא שלה, נכדתי בת השלוש, שבקשה מאבא שלה שיעשה לה תסרוקת מיוחדת.
שביל בראש טוב
הבוקר שוב בהיר צונן
מציץ מהחלון
גם הפשוש כבר מתרונן
מפריע לי לישון
אני פוקחת את עיניי
לבדוק אולי אפשר
לשמוע ככה באוזניי
איזה מין שיר הוא שר
בוקר טוב לך אורילו
בוקר טוב כולם
גם אם אותי לא תשאלו,
נפלא הוא העולם
הלכתי לי לשטוף פנים
הייתי יחפה
ואז אמרו הסבונים
""כמה שאת יפה
אך תזכרי דבר נוסף,
כדי להתמרק,
יש לקנח את האף
וגם להסתרק""
בוקר טוב לך אורילו
בוקר טוב כולם
אולי בכל זאת תשאלו,
נפלא הוא העולם
בשביל להיות מוכן צריך
מאבא לבקש
שיעזור עם הכריך
וגם להתלבש
"אז תזדרז כי נאחר"
אני כמעט בוכה
"עם המסרק עכשיו מהר
עשה לי מדרכה".
בוקר טוב לך אורילו
בוקר טוב כולם
ורק רציתי שתדעו,
נפלא הוא העולם.
סבאוהב דודיק
תגיות