שיר לשבת

סבתא מנדנדת

אֶצְלֵנוּ בֶּחָצֵר יֶשְׁנָהּ נַדְנֵדָה

עוֹמֶדֶת בַּדֶּשֶׁא סְתָם כָּךְ לְבַדָּהּ

וְלֹא יְכוֹלָה לָלֶכֶת בִּגְלַל

שֶׁאֵין לָהּ לְאָן וְכַמָּה חֲבָל

אָז כָּכָה אֲנִי נִזְכֶּרֶת גַּם כֵּן

כַּמָּה זֶה עָצוּב הַלְּבַד וְשֶׁאֵין

זֶה נוֹרָא כְּשֶׁרוֹצִים לָצֵאת וּלְבַקֵּר

אֲבָל בְּדִיּוּק לֹא פָּנוּי אַף חָבֵר

וַהֲכִי מְעַצְבֵּן זֶה שֶׁדַּוְקָא נָדָב

מָצָא לוֹ חָבֵר לָלֶכֶת אֵלָיו

אַךְ יֵשׁ פִּתְרוֹן יְשָׁנָה נַדְנֵדָה

עוֹמֶדֶת תָּמִיד הִיא שָׁם לְבַדָּהּ

וְיֵשׁ לָהּ מוֹשָׁב מֵעֵץ, כַּמּוּבָן,

יָשָׁר וְחָלָק וּמַתְאִים לַיַּשְׁבָן

וְהִיא תִּהְיֶה לְאַיֶּלֶת עַכְשָׁו

כְּמוֹ חֲבֵרָה לְשִׁפּוּר הַמַּצָּב

לַסָּבְתָא נִקְרָא כְּדֵי שֶׁתִּדְחֹף

אֶת בְּנוֹת הַלְּבַד מֵחוֹף אֱלֵי חוֹף

חָזָק וְגָבוֹהַּ תַּמְרִיא כָּךְ עִמִּי

כִּי לָהּ אֵין לְאֵיפֹה וְלִי אֵין עִם מִי

וְעוֹד שֶׁתֵּדְעוּ וְגַם סַבָּא פֹּה עַד:

שֶׁסָּבְתָא יוֹדַעַת הֵיטֵב לְנַדְנֵד.

סבאוהב דודיק