יום שישי, 29 במאי 2009
סבא מעשיר
מחר בבוקר, אני סבא מעשיר!
לא, אני לא מחלק את הירושה לנכדים. אני מתייצב בחרדת קודש בכיתה ב`-2 ומספר לכל חבריו לכיתה של נדבי, הנכד השני שלנו, כיצד אני כותב סיפורים ושירים ומוציא אותם לאור כספרים. לכבוד שבוע הספר המתקרב ובא, הוזמנתי להעשיר את הדרדקים החמודים בידע שרכשתי . להעשיר אותם ? הצחקתם אותי. מזה כמה שנים אני נוהג להופיע בגנים ובבית הספר של נכדיי, כמו גם של נכדיי חבריי ומספר להם ומקריא להם מהספרים שהוצאתי. ואני כל כך מאושר! אני פשוט סבא שמאשיר את עצמו.
תארו לעצמכם אותי יושב לפני ילדים סקרנים וחמודים ולצידי נכדה או נכד שיושבים מלאי גאווה ומחייכים מאוזן לאוזן. מדי פעם הם נשענים עלי או סתם מניחים עלי את ידם, משל בעלות וכמו מכריזים: הסבא הזה הוא שלי ! עוד אחד מרגעי השיא של הנחת הסבאית.
אז מחר זה נדבי, הנכד שמעשיר אותי באין סוף רעיונות לכתיבה. אחד הספורים שכתבתי, "בתים של חיות", התחיל מציור שלו על פתק קטן שמצאתי ובו חילזון ומעליו בית של אנשים, במקום קונכיה.
כך זה מתחיל :
בארץ אי-פה, במרחק מבטים,
מבחין לו נדבי בכמה בתים-
בלי כביש שמוביל ובלי מדרכות,
בלי שלט "פה גר" או שם לפחות.
נראים משונים שקשה לתאר,
לא דומים לבתים כמו שהוא מצייר.
אז נדבי מחליט שרוצה הוא לראות,
מתקרב ומגלה : זה בתים של חיות.
או ליתר דיוק בתאור המצב-
בתים של שבלול, חלזונות ושל צב.
וכן הלאה וכן הלאה.....
לסיום לפניכם דו שיח בין נדבי לסבא, שהתנהל על המרפסת של הדודים בחיפה, בעת השקיעה.
שקיעה תמימה
על המרפסת
ברכס כרמל
עומד לו נדב
ואת סבא שואל
השמש שוקעת
בים הרטוב
לשחות היא יודעת?
האם היא תשוב ?
יודעת היטב
וגם לא תברח
תשחה כל הלילה
בבוקר תזרח
כך סבא עונה
ושואל את נדב
תוכל גם אתה
לענות לי עכשיו?
השמש שוקעת
בים הרטוב
האם היא תכבה
לפני שתשוב ?
מיד הוא משיב
נדבון התמים
בודאי לא תכבה
כי המים חמים
סבאוהב דודיק
תגיות