יום שני, 18 במאי 2009
שמות חיבה
מנהג משונה יש לי. לרוב האנשים שאני אוהב ומרגיש עמם חופשי, אני קורא בכינוי או בשם חיבה. כך בודאי אני נוהג עם נכדיי. מבין הדוגמאות הרבות, הרי לפנכם שיחת טלפון שנהלתי עם נכדתי איילת, אחותו של נדב.
אייל ונדבת
אז סבא תגיד לי איילת אומרת
מדוע תמיד כשאני מתקשרת
אתה לא שואל שאלות רגילות
ממציא לי שמות ומשמיע קולות
אני מתעניינת: שלום, מה נשמע?
ואתה שוב אומר שהכל כאן נפלא
אני נכדתך הקטנה מהרהרת
שאולי התכוונת לארץ אחרת
כשאני שוב שומעת קולות מוזרים
אתה לי אומר שזה סתם חברים
אני מבקשת לדעת שמות
כי אולי זה דובים או חיות אחרות
כשאני מספרת ששיחקתי בגן -
אתה, סבא טוב, מתפעל כמובן
אני מרוצה כי עכשיו מתברר
שאולי בכל זאת אתה סבא אחר
כשאני את נדב מנסה להשתיק
אתה כרגיל מנסה להצחיק
אני כבר יודעת, הגיעה העת
לסיים השיחה ומספיק לפטפט
אך לפני הנשיקות תענה לי ברור
ורצוי, אם אפשר, בתמצית וקיצור
הכיצד יתכן שאתה מתעקש
להחליף בשמות ולהיות כמו טיפש
כשאתה בשיחת טלפון משובבת
מדבר רק איתי וקורא לי נדבת
אז אולי ומרוב שאתה מבולבל
תסתלבט על נדב ותקרא לו אייל
סבאוהב דודיק
תגיות