top of page

שבת, 9 בינואר 2010

נחת - זה כל הסיפור

תאמינו או לא, הנכד המהולל מהסיפור הקודם, הועלה ל"צינור". שם תוכלו לראות איך הכיתה מתפוצצת מצחוק כשהוא שר והוא עצמו, לא מניד עפעף. איך תיראו? בקישור הזה כמובן:

וגם ניזכרתי איך התחיל כל הסיפור, בעינייה של אחותו - איילת.


התינוק גל

בִּתְחִלָּה זוֹ הָיִיתִי אֲנִי לְבַדִּי

מְשֻׁעֲמֶמֶת אֲבָל בְּכוֹרָה

גַּם נֶכְדָּה רִאשׁוֹנָה לְסַבָּא מַתְחִיל

וּלְסָבְתָא  שֶׁחִישׁ הִתְמַכְּרָה


שְׁנָתַיִם וּקְצָת חָגַגְתִּי נִפְלָא

טוֹבֶלֶת בִּדְבַשׁ וְחָלָב

קִבַּלְתִּי כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַחֲלוֹם

וּכְבּוֹנוּס גַּם אַח שְׁמוֹ נָדָב


הָיָה זֶה עִנְיָן רְצִינִי וּמַלְחִיץ

לְנֶכְדָּה  חֲלוּצָה בִּמְיֻחָד

לְנַסּוֹת כָּל הַזְּמַן לְהוֹכִיחַ לַכֹּל

שֶׁהַשְּׁנַיִם טוֹבִים מֵאֶחָד


עִם סִיּוּעַ מָסִיבִי שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי

הִתְגַּבַּרְתִּי עַל זֶה הַמִּכְשׁוֹל

וּמִמֶּנָּה לָמַדְתִּי לָדַעַת - אֵיךְ לֹא

שֶׁהַזְּמַן מְרַפֵּא אֶת הַכֹּל


שְׁנָתַיִם וָחֵצִי חָלְפוּ חִישׁ מַהֵר

וַאֲנַחְנוּ כְּבָר זוּג מְדֻפְּלָם

קְצָת רָבִים לִפְעָמִים גַּם בְּרֹגֶז אוּלַי

אַךְ הַשֹּׁלֶם לָעַד לְעוֹלָם


כָּךְ לְתוֹךְ הַשַּׁלְוָה וְהָרֹגַע הַזֶּה

הִסְתַּנֵּן לוֹ יְצוּר דֵּי מוּזָר

עַד אֶתְמוֹל הִתְפַּתֵּחַ בְּבֶטֶן אִמּוֹ

וְהַיּוֹם כְּבָר נִרְאֶה לִי מֻגְמַר


רֹב הַזְּמַן הוּא יָשֵׁן  לֹא מַפְרִיעַ בִּכְלָל

מִתְעוֹרֵר מֵהַצִּיצִי לִינֹק

לֹא בָּחֲרוּ לוֹ עוֹד שֵׁם  שֶׁיָּדוּעַ לַכֹּל

אָז קָרָאנוּ לוֹ סְתָם "הַתִּינוֹק"


אֲבָל שֵׁם - כְּמוֹ לֵדָה אוֹ מִקְלַחַת כָּל יוֹם

אִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל, רַק לִדְחוֹת

וְאִם לֹא יִמְצְאוּ שֵׁם קָבוּעַ עַכְשָׁו

אָז אֶקְרָא לְעַצְמִי: סְתָם  אָחוֹת


לְבַסּוֹף הֵם קָרְאוּ לְאַיֶּלֶת, נָכוֹן

זוֹ אֲנִי יַלְדָּתָם הַפִּלְאִית 

וּבִקְּשׁוּ בִּמְחִילָה שֶׁלָּהֶם אֶעֱזֹר

בֵּין אָסָף אוֹ אוֹפִיר לְהַחְלִיט


הֵם נָתְנוּ לִי לִבְחֹר רַק כְּאִלּוּ כָּזֶה

לֹא חָשׁוּב מָה רָצִיתִי בִּכְלָל

וּבַסּוֹף, כָּרָגִיל, הֵם הֶחְלִיטוּ לְבַד

מֵעַכְשָׁו לֹא תִּינוֹק כִּי אִם גַּל.


סבאוהב דודיק

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

נכדים בגולה 3

חודשיים אחרי שנסעו, חגגה נכדתנו יום הולדת ראשון. אנחנו, רעייתי ואני, במטוס בדרך הביתה מסיור מוזיקלי בארופה, בדיוק ביום ההולדת שלה.

שני פופיקים

שני פופיקים. זהו ספור קצת מוזר קצת מצחיק אבל לא מסוכן ובכלל לא מזיק שמתחיל כמובן זה ברור מאליו בדיוק כשהן נרדמות על הגב. אך בטרם נתחיל עוד נוסיף בפשטות שגם אם תחשבו שהוא הבל ושטות אז רצוי שתדעו ונאמר זאת מראש הסיפור מתרחש אצל סבא בראש.

חולשת הזיכרון

אחד היתרונות הבולטים של הסבאות הוא העובדה המוסכמת שמותר לסבא וגם לסבתא לפעמים, לשכוח. לא חלילה מתי צריך להוציא את הנכד מהגן, מתי החוג שלו ואיזה ביצה הוא אוהב לארוחת הערב.

bottom of page