שיר מפגש

החיים מזמנים לנו מפגשים שונים ומשונים. חלקם נעימים ומרגשים, חלקם טעונים והרי אסון אך ברובם הם עניין של שגרת היום יום.

המפגש בין המילים למנגינה הוא אחד המופלאים שבהם, כמעט כמו המפגש בין גבר לאישה. גם למילים וגם למנגינה יש קיום משלהם – בנפרד. אך כשהם ביחד, הם הרבה יותר מסתם צרוף מתמטי פשוט.

אמרתי פעם למלחין שהמנגינות שהלחין, גרמו לי להקשיב למילים שאני כתבתי והוא בתשובה ענה לי, שהמילים שלי הוציאו ממנו מנגינות שלא ידע שהוא יכול.

המנגינה נותנת למילים כנפיים, מפיחה בהן רוח חיים ויוצקת בהן נצח. את אלתרמן היו זוכרים גם בלי ארגוב. את ארגוב בלי אלתרמן אולי פחות. אבל המפגש ביניהם יצר פיסות של נכסי צאן ברזל מופלאים שלא ישכחו לעולם.

שיר מפגש

נִפְגַּשְׁנוּ כְּבָר קֹדֶם

שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר

מִלִּים וּמַנְגִּינָה

שְׂפָתַיִם בְּאֹדֶם

חִיּוּךְ שֶׁחוֹתֵר

לִנְמַל הָעֲגִינָה

רוֹשְׁמִים תָּוִים לְאוֹתִיּוֹת

נוֹפְחִים בָּהֶן צְלִילִים לִחְיוֹת

כְּמוֹ מַשָּׁב לַנְּשָׁמָה

כְּמוֹ לְהַשְׁבִּיחַ אוֹר חַמָּה

אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּמוֹ לֵב מֻרְעָף

כְּמוֹ שִׁיר שֶׁעָף

חִבּוּר מֻטְרָף

מוּצָף

נוֹתְנִים כְּנָפַיִם לַתְּמִימוּת

זוֹקְפִים חָזוֹן לִישִׂימוּת

כְּמוֹ לְהַנְשִׁים חֲלוֹם יָעוּף

כְּמוֹ לְהַזְרִים אֲוִיר לַגּוּף

אֲנִי נִפְעָם כֻּלִּי וְחָשׁ

כְּמוֹ שִׁיר מִפְגָּשׁ

כְּמוֹ כְּלִיל מֻגָּשׁ

נִרְגָּשׁ

אֲנַחְנוּ כְּבָר יַחַד

שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר

מִלִּים וּמַנְגִּינָה

נַמְשִׁיךְ לְלֹא פַּחַד

אֵין דַּי וְהוֹתֵר

לְשִׁיר וּנְתִינָה

סבאוהב דודיק