נכדים כפנינים עלי חוט

בשופר כבר תקענו בראש השנה ובצאת יום כיפור עוד נתקע ראשונה שתהא סוכתנו סוכה של שלום ונגשים בה עצמנו וגם החלום של לדעת לחיות, שואלים עם שבים כול אחד בדרכו, כי כולם כאן שווים.

בְּסֻכָּתִי תָלוּי יָרֵחַ בְּסֻכָּתִי תָלוּי יָרֵחַ, גַם אִם לֹא טַעַם לוֹ, לֹא רֵיחַ, הוּא הָאֶתְרוֹג שֶׁל הָעוֹלָם: מָלֵא, יוֹקֵד, מַמָשׁ מֻשְׁלָם. נוֹסֵעַ אַט בֵּין הַסוּכּוֹת וּמְמַלֵא אַחַר מִצְווֹת.

תשע'ז אצלי בראש. בְּאַחַת הִיא נֶעֱלֶמֶת מַלְאָה יָמֶיהָ גַּם שָׂבְעָה מִשְׁנָתָהּ נוֹתְרָה אִלֶּמֶת וְאֵין בּוֹכִים אַף לֹא שִׁבְעָה לֹא הָיָה בָּהּ אוֹת אוֹ סֵמֶל שֶׁנִּרְצֶה אוֹתוֹ לִזְכֹּר