יום שלישי, 1 בספטמבר 2009
נ.ב. ילדתי
אחרי ששלחתי את המכתב לביתי, חשתי טעם של החמצה, אולי חוסר שלמות. הקדשתי הרבה לעובדה, שלקח לי הרבה זמן עד שכתבתי אותו, אבל לא מספיק על מה אני חושב ומרגיש על עשייתה.. החיבור בינה ובין העיסוק ברפואה סינית הוא מדה ים וזו לא סתם אמירה של אבא שפוט.
את התובנה הזאת היה לי חשוב שתדע, אז מה יותר פשוט מ
נ.ב. ילדתי
נ.ב. – יַלְדָּתִי הֲנֻכַּרְתְּ
בִּטּוּי שֶׁל כְּתִיבָה יְדָנִית
נִזְכַּרְתִּי בִּזְמַן אוֹ אַחֶרֶת
נִשְׁלַח הַמִּכְתָּב, אֵין שֵׁנִית
נִזְכַּרְתִּי אוֹ שֶׁמָּא חָשַׁבְתִּי
שֶׁיֵּשׁ עוֹד דְּבָרִים לְהַגִּיד
הָגוּת שֶׁל אַחֲרֵי שֶׁכָּתַבְתִּי
כְּמוֹ זְבוּב מְעַצְבֵּן שֶׁמַּטְרִיד
דִּבְרֵי תּוֹבָנָה אוֹ תּוֹחֶלֶת
דְּבָרִים שֶׁבָּאִים מֵהָרֹאשׁ
רֻבָּם קִשְׁקוּשִׁים עַל תּוֹעֶלֶת
שֶׁיֵּשׁ בְּדִבְּרוֹת אוֹ קָדוֹשׁ
חָכְמָה שֶׁל שִׁיבָה אִינְדִיָּאנִית
תּוֹרַת אַשְׁרָמֵי הַמִּזְרָח
"אָמַר אֱלוֹהִים" בַּפַגָּאנִיתְ
בתושבע"פ וְגַם בַּתָּנָ"ךְ.
הַסְכִּיתִי אוֹמֵר מְתוּשֶׁלַח
עִם תֹּאַר שֶׁל אבאוהב
אֲפִלּוּ אִם זֶה קְצָת קָשֶׁה לְךָ
לִשְׁמֹעַ מָה אַבָּא חוֹשֵׁב
חָכְמָה מִתְחַלֶּקֶת לְשָׁנִים
שֶׁל נֶפֶשׁ וְגַם שֶׁל הַגּוּף
הַנֶּפֶשׁ נַשְׁאִיר בֵּינְתַיִם
נֵישִׁיר הַמַּבָּט, גַּב זָקוּף
צָרִיךְ לְהַקְשִׁיב זֶה יָדוּעַ
לִבְדֹּק אֶת חַדְרֵי הַמְּגוּפָה
אִם לֹא נַעֲשֶׂה זֹאת קָבוּעַ
יַהֲפֹךְ לוֹ הַגּוּף לְגוּפָהּ.
בְּסִין חֲכָמִים יֵשׁ, גַּם סִינִים
וְיֵשׁ גַּם אַחַת וִיחִידָה
לָהֶם רְפוּאַת וִיטָמִינִים
וְשֶׁפַע צְמָחִים מִי יָדַע
כֵּן אַתְּ יַלְדָּתִי מִתְאַמֶּנֶת
לַגּוּף לְהַקְשִׁיב בִּתְבוּנָה
עָלָיו נְקֻדּוֹת מְסַמֶּנֶת
דּוֹקֶרֶת עַל פִּי הַתְּמוּנָה
כּוֹסוֹת עַל הַגַּב מַצְמִידָה אֶת
וּמוּקָסוֹת אַחֲרֵי הַטִּפּוּל
הַכֹּל בְּחָכְמָה וּבְדַעַת
בְּרֶגֶשׁ בְּלִי שֶׁמֶץ זִלְזוּל
אָז שֶׁאִי לָךְ בְּרָכָה מִמּוֹלֶדֶת
וְשׁוּבִי לְכָאן חֶמְדָּתִי
כִּי אֵין עוֹד כָּמוֹךָ מְיֻחֶדֶת
וְלוּ רַק כִּי אַתְּ יַלְדָּתִי
נִרְצֶה בְּוַדַּאי שֶׁתַּתְמִידִי
בִּדְקִי נָא אֶת קֶצֶב הַלֵּב
וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁתַּגִּידִי
זֶה דֹּפֶק שֶׁל אבאוהב.
אבאוהב דּוּדִיק
נ.ב.
סתם.........
תגיות
פוסטים נוספים
כותרת
תקציר