אין אלוהים?

כשאתה אומר על מישהו שאין לו אלוהים, אתה מתכוון, בדרך כלל, שהנדון לקח לעצמו מנת יתר של חרות לשונית או חלילה התנהגותית.האלוהים מסמן אצל רוב האנשים את ""הנורמות המקובלות"" – ביטוי אומלל בפני עצמו, נוטף גבהות לב והתנשאות, שיש בו גם עניין של גיאוגרפיה וגיל.

אצל הילדים, שלרובם "אין אלוהים", השאלה של יש או אין אלוהים, היא נקודת הזינוק לחיפוש אחר האמת הפנימית שלהם. חיפוש שאורך כל החיים, למעט במקרים של חזרה בתשובה.

הגיג זה מתייחס כמובן לחילונים בלבד, כמו למשל לנכד שלי אסף בן השש. לפני כמה ימים הוא אמר לסבתא שלו, שכדי לראות אם יש אלוהים, צריך משקפת גדולה-גדולה, כזאת שבעזרתה אפשר לראות רחוק-רחוק דרך ההרים והעננים והשמים. אבל, הוא הוסיף מיד, שלדעתו אין אלוהים. לשאלתה של סבתא  מדוע כך הוא חושב, ענה הילד כי אומרים שמי שמשקרים, אלוהים שורף אותם. והנה הוא, שלפעמים גם משקר - הוא לא נשרף אף פעם.

אוי אלוהים, כמה שאני אוהב את הראש שלהם.

אין אלוהים (מילים ולחן: דודיק הלפרין)

אֲנִי כּוֹתֵב לֶאֱלֹהַי

מִכְתָּב דָּחוּף בָּהוּל

אֵינִי בּוֹרֵר אֶת מִלּוֹתַי

שׁוֹלֵף מִן הַשַּׁרְווּל

יָמִים רַבִּים אֲנִי מַמְתִּין

דָּבָר לֹא נַעֲשָׂה

עָלַי בַּקֶּשֶׁת הוּא מַשְׁתִּין

נַפְשִׁי בּוֹ מָאֲסָה

אֲנִי שׁוֹלֵחַ לוֹ פְּתָקִים

כִּי אֵין דִּבּוּר יָשִׁיר

זָרַקְתִּי שֶׁפַע מַמְתַּקִּים

וְגַם כָּתַבְתִּי שִׁיר

אֲבָל הַהוּא לֹא שָׂם קָצוּץ

וְלֹא נוֹתֵן תְּשׁוּבוֹת

הוּא לֹא מֻטְרָד וְלֹא לַחוּץ

אָז מִי צָרִיךְ טוֹבוֹת

לֹא בֶּאֱמֶת - הַכֹּל בִּצְחוֹק

וְזֶה אוּלַי נִשְׁמַע מַדְהִים

אוּלַי הָלַכְתִּי קְצָת רָחוֹק

אַךְ לִי רֵעַי - אֵין אֱלֹהִים

כְּשֶׁמַּעֲלִים בְּיוֹם כִּפּוּר

תְּפִלָּה וְתַעֲנִית

בְּכָל שָׁנָה אוֹתוֹ סִפּוּר-

נִתְקַע בַּמַּעֲלִית

לָשִׂים בַּכֹּתֶל בַּקָּשָׁה ?

חֲבָל לְהִתְאַמֵּץ

אֲפִלּוּ זוֹ שָׁעָה קָשָׁה

יַשְׁלִיךְ בִּגְלַל חָמֵץ

לַלְּוִיִּים בְּבֵית מִקְדָּשׁ

הֵבֵאתִי מַעֲשֵׂר

הִפְרַשְׁתִּי קְצָת, בִּגְלַל חֲשָׁשׁ

שֶׁלֹּא יֵדְעוּ חָסֵר

עִם הַתּוֹרָה רָקַדְתִּי גַּם

נָתְנוּ לִי לְהַחְזִיק

אִם לֹא יוֹעִיל - כְּמוֹ בַּפִּתְגָּם

אוּלַי גַּם לֹא יַזִּיק

לֹא בֶּאֱמֶת - הַכֹּל בִּצְחוֹק

וְזֶה אוּלַי נִשְׁמַע מַדְהִים

אוּלַי הָלַכְתִּי קְצָת רָחוֹק

אַךְ לִי רֵעַי - אֵין אֱלֹהִים

אֲבָל בֵּינֵינוּ קְצָת כָּבוֹד

בְּכָל זֹאת יֵשׁ גַּם יֵשׁ

צָרִיךְ לִטְרֹחַ לַעֲבֹד

אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ

אַחֲרֵי הַכֹּל הוּא אֶל עֶלְיוֹן

וְלֹא אֱלִיל נָחוּת

שֶׁמְּצַפִּים לוֹ בְּכִלְיוֹן

הֲמוֹן שׁוֹטִים עַל חוּט

הוּא אֶל רַחוּם מְאוֹד חַנּוּן

מוֹחֵל גַּם לַכּוֹפְרִים

תָּמִיד מוֹשִׁיט יָדוֹ לַחְנוּן

פּוֹקֵחַ עֵין עִוְּרִים

אָז מָה אוֹמֵר לֶאֱלֹהַי

אַחֲרֵי כָּזֶה קִיטוֹר

מָחַל גַּם לִי וּלְמִלּוֹתַי

עוֹד טֶרֶם יוֹם כִּפּוּר

נוּ בֶּאֱמֶת - הַכֹּל בִּצְחוֹק ?

אַתֶּם רֵעַי לֹא מְזַהִים ?

נָכוֹן הָלַכְתִּי קְצָת רָחוֹק

כִּי לִי וַדַּאי - אֵין אֱלֹהִים

סבאוהב דודיק