top of page

יום שישי, 25 בספטמבר 2009

הרהורים לכיפורים   תקיעה תרועה שברים

בשופר כבר תקענו בראש השנה

ובצאת יום כיפור עוד נתקע ראשונה

שתהא סוכתנו סוכה של שלום

ונגשים בה עצמנו וגם החלום

של לדעת לחיות, שואלים עם שבים

כול אחד בדרכו, כי כולם כאן שווים.


שתהא תפילתנו ברוכה וקרואה

ויותרו נדרינו בעוצם תרועה

כשנלמד להכיר בחסרון האחר

ועם זאת להוקיר את שיש לו יותר

כך יהיה שופרנו חליל הקסמים

שיוביל לאחווה בין חוטאים לצמים.

כי זו העת.


נאסוף יחד את כול השברים

כדי לאחות

ונהיה זה לזה משפחה, חברים

כמו אם ואחות.

ומכול תפילותי

בקול תודותי:


מודה אני על היכולת להשיג

די והותר

מודה אני על היכולת להבחין בין

די להותר


מודה אני על היכולת להנות מהדי

ולהתחלק בהותר.

ומודה אני לרעייתי וילדי

לחברי ונכדי

כי טוב לי ודי.


סבאוהב דודיק

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

אני לא מתחשבן אני רק מפנטז על

הַשָּׁנָה שֶׁחָלְפָה לֹא תָּשׁוּב לְעוֹלָם הִיא אוּלַי הִתְעַיְּפָה אוֹ נִמְאַס לָהּ כָּךְ סְתָם לֹא חָשׁוּב אִם הָיְתָה הִיא טוֹבָה אוֹ רָעָה אֵין סָפֵק, אֵין כְּמוֹתָהּ וְעַכְשָׁו לַבָּאָה הִיא כָּל כָּךְ צְעִירָה..

שיר לחג

חג שבועות מחבר אותנו למחזוריות שבטבע. כמו עונות השנה, שיר מתוך האלבום סודותי בשירים

פסח ראשון ובכלל

חג הפסח בכלל וליל הסדר בפרט, הפך בשנים האחרונות לערך שהוא מעבר למסורת היהודית, שבה המשפחה מתכנסת סביב שולחן עמוס אביזרים ותקרובת, קוראת טקסטים שאת רובם איש מבין המסובין אינו מבין ושרה שירים של פעם בשנה. "הישראליות הבועטת" הפכה את ליל הסדר למבחן משפחתי.

bottom of page