לא רציתי להעיר את הנכד אז רק כתבתי בשקט

שיר לנמנמן

פָּגַשְׁתִּי נַמְנְמָן נֶחְמָד

גָּדוֹל וּקְצָת אָדִישׁ

שֶׁכָּל הַזְּמַן רוֹבֵץ לְבַד

וְלֹא מֵצִיק לְאִישׁ

שׁוֹכֵב שָׂרוּעַ עַל עֲנַף

עֵינַיִם עֲצוּמוֹת

עָצֵל בְּלִי לְהָנִיד עַפְעַף

אַלּוּף הַחֶלְזוֹנוֹת

בַּצָּהֳרַיִם מִתְעוֹרֵר

מֵזִיז קְצָת אֶת הַיָּד

גַּם מִזְדַּחֵל אֶל הַמְּקָרֵר

וְשׁוּב נִרְדַּם מִיָּד

אָסוּר לְנַמְנְמָן שָׁקוּל

לְהִתְאַמֵּץ מִדַּי

כִּי לְהָזִיעַ הוּא אֱלוּל

וְזֶה מַזִּיק - וַדַּאי

כָּזֶה הוּא נָדָבוֹן

יַשְׁנוּנִי וּבַטְלַן

הַנֶּכֶד הַנָּבוֹן

תָּמִיד נִרְאֶה סַטְלָן

אַךְ יוֹם אֶחָד יַגִּיעַ

יָקוּם הַנַּמְנְמָן

וּבְרֹב עַם יוֹדִיעַ

עַכְשָׁו אֲנִי מוּכָן

מָצָאתִי אֶת הַיַּעַד

אֵלָיו שָׁוֶה לִשְׁאֹף

בְּלִי כָּל חֲשָׁשׁ וְרַעַד

גַּם אֶשְׁתַּדֵּל סוֹף סוֹף

אֶתְכֶם כָּאן לְהַפְתִּיעַ

לָרֶדֶת מֵהָעֵץ

אֲפִלּוּ אִם אָזִיעַ

וַאֲנִי לֹא מִתְלוֹצֵץ

כֻּלְּכֶם תַּגִּידוּ – יֹפִי

יָדַעְנוּ זֹאת תָּמִיד

לַנַּמְנְמָן יֵשׁ אֹפִי

עַכְשָׁו רַק שֶׁיַּתְמִיד.

כָּזֶה הוּא נָדָבוֹן

יַשְׁנוּנִי מִלֵּדָה

הַנֶּכֶד הַנָּבוֹן

גַּם לִפְעָמִים חִידָה.

סבאוהב דודיק

"